וַיְחִ֣י נָח֗וֹר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ {ס}

נחור חי לאחר שהוליד את תרח מאה ותשע עשרה שנה, והוליד בנים ובנות. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק משלים את פרטי חייו של נחור, ומציין את המשך שנותיו ואת המשך הולדתו בנים ובנות. כמו בשאר הדורות שלאחר המבול, גם כאן לא נאמר וימת. הפסוק חותם את רשימת הדורות הקבועה שמשם ועד תרח. הכתוב עומד עתה על סף המעבר: לאחר שתועד רצף הדורות המדויק המוליך אל תרח, יפנה הכתוב מיד לספר על תרח ובניו, ובהם אברם, שסביבו יתמקד המשך ספר בראשית.