הנך הרה. כְּשֶׁתָּשׁוּבִי תַּהֲרִי, כְּמוֹ הִנָּךְ הָרָה דְאֵשֶׁת מָנוֹחַ:
וילדת בן. כְּמוֹ וְיוֹלֶדֶת, וְדוֹמֶה לוֹ יֹשַׁבְתְּ בַּלְּבָנוֹן מְקֻנַּנְתְּי בָּאֲרָזִים (ירמיה כ"ב):
וקראת שמו. צִוּוּי הוּא, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר לְזָכָר וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק (בר' י"ז):
וַאֲמַר לַהּ מַלְאֲכָא דַיְיָ הָא אַתְּ מְעַדְיָא וְתֵלְדִין בַּר וְתִקְרִין שְׁמֵהּ יִשְׁמָעֵאל אֲרֵי קַבִּיל יְיָ צְלוֹתִיךְ
הנך. לנקבה, כי הן מלת ענין כמו עם, ומשקלו עמך:
ישמעאל. בהעלם האל"ף להקל על הלשון:
וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל הוֹדִיעַ הַמַּלְאָךְ לְהָגָר שֶׁיִּהְיֶה שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כְּדֶרֶךְ "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ" (מלכים א יג ב), וְאָמַר לָהּ שֶׁהִיא תִּקְרָאֶנּוּ כֵן וְתִזְכֹּר כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל עָנְיָהּ, וְאַבְרָהָם מֵעַצְמוֹ קָרָא שְׁמוֹ כֵן, שֶׁיִּשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֶנּוּ, אוֹ שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י, וְקָרָא אוֹתוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל עֳנִי אִמּוֹ, כִּדְבַר הַמַּלְאָךְ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי הַמַּלְאָךְ צִוָּה לְהָגָר שֶׁתִּקְרָאֶנּוּ כֵן, וְהִיא יָרְאָה בַּעֲבוּר הֱיוֹתָהּ פִּלֶגֶשׁ לִקְרֹא שֵׁם לְבֶן אֲדוֹנֶיהָ, וְגִלְּתָה לוֹ הָעִנְיָן, וְאַבְרָם קִיֵּם דְּבַר ה', אֲבָל לֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה:
