וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהֹוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃

אתה אל ראי. נָקוּד חֲטַף קָמָץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר, אֱלוֹהַּ הָרְאִיָּה, שֶׁרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן שֶׁל עֲלוּבִין:

הגם הלם. לְשׁוֹן תֵּמַהּ; וְכִי סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאַף הֲלוֹם בַּמִּדְבָּרוֹת רָאִיתִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם אַחֲרֵי רֹאִי אוֹתָם בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁשָּׁם הָיִיתִי רְגִילָה לִרְאוֹת מַלְאָכִים? וְתֵדַע שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לִרְאוֹתָם, שֶׁהֲרֵי מָנוֹחַ רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ פַּעַם אַחַת וְאָמַר מוֹת נָמוּת (שופ' י"ג), וְזוֹ רָאֲתָה ד' זֶה אַחַר זֶה וְלֹא חָרְדָה:

וְצַלִיאַת בִּשְׁמָא דַיְיָ דְמִתְמַלֵל עִמַהּ אֲמַרַת אַתְּ הוּא אֱלָהָא דְחָזֵי כֹלָא אֲרֵי אֲמַרַת הַבְרַם הָכָא (נ''א הַאַף אֲנָא) שָּׁרֵיתִי חַזְיָא בָּתַר דְאִתְגְלִי לִי

אל ראי. על משקל רָאָה עָני (איכה ג א) כטעם אל מראה:

הגם הלום. כמו עתה והנכון שהוא כמו פה, וכן "הבא עוד הלום איש" (ש"א י כב) והטעם הגם פה ראיתי מלאך השם אחר שראה השם בעניי, כי הוא ראי תמיד:

וַתִּקְרָא שֵׁם ה'. הִנֵּה קְרִיאַת שֵׁם ה' הִיא הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר בָּהּ שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַחֲשֶׁבֶת הַמִּתְפַּלֵּל אוֹ בִּדְבָרָיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל", כִּי בָּזֶה יְכַוֵּן הַמִּתְפַּלֵּל לָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּעִנְיַן "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז:ח), וְכֵן "קָרָאתִי שִׁמְךָ ה'" (איכה ג:נה), וְכֵן "וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ" (תהלים צט:ו), וְכֵן "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא" (דברים לב:ג). אָמַר אִם כֵּן שֶׁכַּאֲשֶׁר הִתְפַּלְּלָה סִדְּרָה שֶׁבַח הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁדִּבֵּר אֵלֶיהָ בְּאָמְרָהּ אַתָּה אֵל רֳאִי. אַתָּה אֵל שֶׁל רְאִיָּה בְּכָל מָקוֹם, לֹא בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בִּלְבַד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה" (בבא מציעא נט.).