בְּרֵאשִׁית ט״ז · י״ד

עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃

במילים פשוטות

על שם המאורע נקרא המעיין ״באר לחי ראי״, והתורה מציינת את מיקומו בין קדש ובין ברד. רש״י מפנה לתרגום אונקלוס להבנת שם הבאר. אבן עזרא מסביר את השם בכך שהגר תישאר בחיים לשנה הבאה, ומוסיף שהישמעאלים היו חוגגים מדי שנה ליד הבאר הזאת, ושגם בימיו היא נקראה בשם מסוים. אונקלוס מתרגם ״באר לחי ראי״ כבאר שעליה נראה מלאך החי והקיים. הפסוק חותם את סיפור התגלות המלאך בכך שהמקום עצמו נושא לדורות את זכר הנס - המקום שבו ראתה הגר את מלאך ה׳ וזכתה שיישמע צערה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

באר לחי. כְּתַרְגּוּמוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

עַל כֵּן קְרָא לִבְאֵרָא בְּאֵרָא דְמַלְאַךְ קַיָימָא אִתַּחֲזִי עֲלַהּ הָא הִיא בֵּין רְקָם וּבֵין חַגְרָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

באר לחי לאשר יהיה חי לשנה האחרת, כטעם "כה לחי" (ש"א כה ו), כי בבל שנה הי' חוגגים הישמעאלים אל הבאר הזאת, גם היום יקרא באר זמום:

מקור: ספריא · נחלת הכלל