בְּרֵאשִׁית י״ז · י״א

וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עׇרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ה׳ מצווה למול את בשר הערלה, וזה יהיה לאות ברית בין ה׳ לבין זרעו של אברהם. רש״י מבאר שהמילה ״ונמלתם״ פירושה ״ומלתם״, והנו״ן בה יתרה כדרך אותיות שנופלות לפרקים בשורש. הספורנו מסביר ש״לאות ברית״ פירושו זיכרון תמידי ללכת בדרכי ה׳, בהיות המילה כחותם שהאדון מטביע בעבדו. חזקוני מוסיף שהמילה ״ונמלתם״ באה לרבות גם את מי שלא נימול בקטנותו, שימול את עצמו, ושבסימן הזה יהיו עבדי ה׳ ניכרים. המילה מוצגת כאן כאות וסימן - לא רק חובה, אלא סמל תמידי החקוק בגוף המבטא את השייכות לה׳ ואת ההתחייבות ללכת בדרכיו.
מבוסס על רש״י, ספורנו, חזקוני, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ונמלתם. כְּמוֹ וּמַלְתֶּם, וְהַנּוּ"ן בּוֹ יְתֵרָה לִיסוֹד הַנּוֹפֵל בּוֹ לִפְרָקִים, כְּגוֹן נ' שֶׁל נוֹשֵׁךְ ונ' שֶׁל נוֹשֵׂא, וּנְמַלְתֶּם, כְּמוֹ וּנְשָׂאתֶם; אֲבָל יִמּוֹל לְשׁוֹן יִפָּעֵל, כְּמוֹ יֵעָשֶׂה, יֵאָכֵל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִגְזְרוּן יָת בִּשְׂרָא דְעָרְלָתְכוֹן וּתְהֵי (נ''י וּתְהֵא) לְאָת קְיָם בֵּין מֵימְרִי וּבֵינֵיכוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ונמלתם כמו ושמרתם, והנו"ן שרש וכן לא ידון רוחי (בראשית ו, ג) עם "נִדְנֶה" (דניאל ז טו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

לְאוֹת בְּרִית. זִכָּרוֹן תְּמִידִי לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, בִּהְיוֹתוֹ כְּחוֹתָם הָאָדוֹן בְּעַבְדּוֹ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ונמלתם להביא מי שלא מלוהו בקטנותו שימול עצמו.

והיה לאות ברית. בדבר הזה יהיו ניכרים עבדי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל