רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לו ישמעאל יחיה. הַלְוַאי שֶׁיִּחְיֶה יִשְׁמָעֵאל; אֵינִי כְדַאי לְקַבֵּל מַתַּן שָׂכָָר כָּזֶה:
יחיה לפניך. יִחְיֶה בְיִרְאָתֶךָ, כְּמוֹ הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי - פְּלַח קֳדָמַי:
לו ישמעאל יחיה. הַלְוַאי שֶׁיִּחְיֶה יִשְׁמָעֵאל; אֵינִי כְדַאי לְקַבֵּל מַתַּן שָׂכָָר כָּזֶה:
יחיה לפניך. יִחְיֶה בְיִרְאָתֶךָ, כְּמוֹ הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי - פְּלַח קֳדָמַי:
וַאֲמַר אַבְרָהָם קֳדָם יְיָ לְוַי יִשְׁמָעֵאל יִתְקַיָּם קֳדָמָךְ
לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה הַזֹּאת בְּכָל מָקוֹם כְּטַעַם "אִם", וְהֻרְכְּבָה בְּמִלַּת "לוּלֵי" (בראשית ל"א:מ"ב), וְטַעְמָהּ "אִם לֹא" וְנִכְתְּבָה לִפְעָמִים בְּאָלֶ"ף (בראשית מ"ג:י'), וְכֵן יַרְכִּיבוּהָ עוֹד וְיֹאמְרוּ "אִלּוּ", "וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת" (אסתר ז ד) "וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם" (קהלת ו ו), וְעִנְיַן הַמִּלָּה "אִם לוּ", וְטַעְמָהּ כְּמוֹ "אִם אִם", וּבָא הַכֶּפֶל לְחִזּוּק כְּמוֹ "הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה" (במדבר יב ב), "הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים" (שמות יד יא) וְדוֹמֵיהֶם. וְאָמַר אַבְרָהָם אִם יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ אֶרְצֶה בַּבְּרָכָה הַזֹּאת אֲשֶׁר בֵּרַכְתַּנִי בְּזֶרַע שָׂרָה, כִּי הִבְטִיחוֹ מִתְּחִלָּה "אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ" (בראשית ט"ו:ד'), וְהִנֵּה הַיּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ יָחִיד, וְהָיָה חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יִשְׁמָעֵאל, וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לוֹ כִּי מִשָּׂרָה יוֹלִיד וְהֵבִין כִּי הוּא הַיּוֹרֵשׁ פָּחַד פֶּן יָמוּת יִשְׁמָעֵאל, וְלָכֵן אָמַר זֶה. יִחְיֶה לְפָנֶיךָ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ז:י"ח) יִחְיֶה בְּיִרְאָתֶךָ, כְּמוֹ "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" (בראשית י"ז:א') - פְּלַח קֳדָמַי. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר "וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ" אֲבָל פֵּרוּשׁוֹ יִחְיֶה וְיִתְקַיֵּם זַרְעוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם:
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם וְגוֹ׳ לוּ יִשְׁמָעֵאל וְגוֹ׳. יְכַוֵּן בִּתְפִלָּה זוֹ שֶׁיִּהְיֶה יִשְׁמָעֵאל הוֹלֵךְ בְּצֶדֶק לִפְנֵי ה׳, וְזֶה הוּא יִחְיֶה לְפָנֶיךָ שֶׁהַצַּדִּיקִים קְרוּיִים חַיִּים. וְאָמְרוֹ לְפָנֶיךָ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳״ וְגוֹ׳ (דברים ד:יא), וְהֻצְרַךְ לִתְפִלָּה לְפִי שֶׁרָאָה בּוֹ סִימָנִים לֹא טוֹבִים, שֶׁעַל כָּל פָּנִים לֹא תִּהְיֶה רִשְׁעַת הָרָשָׁע נֶעֱלֶמֶת מֵעֵינֵי הַצַּדִּיק וּמַה גַּם בְּנוֹ, לָזֶה הִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק, וְגִלָּה דַּעְתּוֹ כִּי הוּא זֶה מְבֻקָּשׁוֹ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית טו:ג) ״הֵן לִי״. וְהִבְטִיחוֹ ה׳ שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ כַּכּוֹכָבִים וְשׁוֹאֵל שֶׁתִּתְקַיֵּם הַבְטָחָה זוֹ בְּיִשְׁמָעֵאל.