וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃

אבל. לְשׁוֹן אֲמִתַּת דְּבָרִים, וְכֵן אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ (בראשית מ"ב), אֲבָל בֵּן אֵין לָהּ (מלכים ב ד'):

וקראת את שמו יצחק. עַל שֵׁם הַצְּחוֹק, וְיֵ"אֹ עַל שֵׁם הָעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת וצ' שָׁנָה שֶׁל שָׂרָה וח' יָמִים שֶׁנִּמּוֹל, וק' שָׁנָה שֶׁל אַבְרָהָם:

והקימתי את בריתי אתו. לָמָּה נֶאֱמַר, כְּבָר כְּתִיב וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ וְגוֹ'? אֶלָּא לְפִי שֶׁאוֹמֵר וַהֲקִמוֹתִי וְגוֹ', יָכוֹל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה בִּכְלַל הַקִּיּוּם, תַּ"לֹ וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ - וְלֹא עִם אֲחֵרִים: ואת בריתי אקים את יצחק. לָמָּה נֶאֱמַר? אֶלָּא לִמֵּד שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ מִבֶּטֶן. דָּ"אַ אָמַר רַ' אַבָּא, מִכָּאן לָמַד קַ"וָ בֶּן הַגְּבִירָה מִבֶּן הָאָמָה; כְּתִיב הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, זֶה יִשְׁמָעֵאל, וְקַ"וָ וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק:

ואת בריתי. בְּרִית הַמִּילָה תְּהֵא מְסוּרָה לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק:

וַאֲמַר יְיָ בְּקוּשְׁטָא שָׂרָה אִתְּתָךְ תְּלִיד לָךְ בָּר וְתִקְרֵי יָת שְׁמֵהּ יִצְחָק וַאֲקִים יָת קְיָמִי עִמֵּהּ לִקְיָם עָלָם לִבְנוֹהִי בַּתְרוֹהִי

אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ כְּמוֹ "אֲבָל בֵּן אֵין לָהּ" (מלכים ב ד יד) כְּטַעַם רַק, אָמַר רַק הַבֵּן אֲשֶׁר אֲנִי מְבַשֶּׂרְךָ עָלָיו שָׂרָה אִשְׁתְּךָ תֵּלֵד אוֹתוֹ, וּבוֹ אֲנִי מֵקִים בְּרִיתִי לְעוֹלָם וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְיִשְׁמָעֵאל אֲבָרֵךְ לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ אַךְ לֹא מִבְּרִיתִי:

והקמתי את בריתי אתו. כי הוא יהיה ראשון נמול לשמונה לקיים מילה בזמנה.

אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יוֹלֶדֶת לְךָ בֵן. יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״וְגַם נָתַתִּי לְךָ מִמֶּנָּה בֵּן״ (בראשית יז טז), וּמִלַּת ״נָתַתִּי״ אַף עַל פִּי שֶׁהַבְטָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דּוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא נְתוּנָה כְּבָר, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן עָבָר כִּי כְּבָר נָתַן לְשָׂרָה הַהֵ״א אֲשֶׁר הִיא סִבָּה לְתוֹלָדָה כָּאָמוּר. וְעוֹד מַה שֶּׁאָמַר ״הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד״, וְכִי הָיָה אַבְרָהָם מְסֻפָּק בִּיכֹלֶת הָאֵל, חָלִילָה? כִּי פְּשׁוּטוֹ מַשְׁמָע שֶׁאֵין זֶה תְּמִיהָה קַיֶּמֶת, וְיַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ ״וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד״. וְהַקָּרוֹב אֵלַי בָּזֶה, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ לְשׁוֹן ״בֵּן״ אַף בְּלֹא לֵידָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות ב י) ״וַיְהִי לָהּ לְבֵן״. כָּךְ חָשַׁב אַבְרָהָם, מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר ״גַּם נָתַתִּי לְךָ מִמֶּנָּה בֵּן״ וְלֹא הוּזְכְּרָה הַלֵּדָה, וַדַּאי כַּוָּנָתוֹ שֶׁתָּבִיא אֲסוּפִי מִן הַשּׁוּק וּתְגַדְּלֶנּוּ עַל בִּרְכָּהּ, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה בְּנוֹ וּבְנָהּ מַמָּשׁ, כִּי לָמָּה יְשַׁנֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַטֶּבַע בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הַשֵּׁם מַסְכִּימִים עִם הַטֶּבַע. לָכֵן אָמַר בִּלְשׁוֹן תְּמִיָּה ״הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד״. עַל כֵּן הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יוֹלֶדֶת בֵּן״, לֵדָה מַמָּשׁ.

וּמַה שֶּׁאָמַר ״וְהָיְתָה לְגוֹיִם״ לְשׁוֹן רַבִּים, יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁבִּזְכוּתָהּ נִפְקְדוּ כָּל הָעֲקָרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יָצְאוּ גּוֹיִם רַבִּים מִמֶּנָּה, שֶׁהֲרֵי מִשָּׂרָה לֹא יָצְאוּ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי עֵשָׂו אֵינוֹ בַּכְּלָל, כִּי כְבָר נֶאֱמַר ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (בראשית כא:יב).

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה וְגוֹ׳ - צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ ״אֲבָל״, כִּי אֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת.

וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר אֵלָיו: אִין, הָכִי נַמִּי, אִם הַנְּתִינָה הִיא בִּשְׁבִילְךָ לְבַד, יֵשׁ לְךָ פֶּה לוֹמַר שֶׁאַתָּה מִסְתַּפֵּק בְּיִשְׁמָעֵאל, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יוֹלֶדֶת, פֵּרוּשׁ: לְצַד שֶׁתֵּלֵד שָׂרָה אֵינְךָ רַשַּׁאי לְוַתֵּר בְּשֶׁל הַזּוּלַת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״לְךָ״, פֵּרוּשׁ: שֶׁיִּהְיֶה לָהּ בֵּן מִמְּךָ כִּתְפִלָּתָהּ, שֶׁכָּל בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לָהּ יִהְיוּ מִמְּךָ.

עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי ה׳ הִקְפִּיד עַל שֶׁאָמַר לוֹ ״יִשְׁמָעֵאל״, שֶׁבָּחַר בְּיִשְׁמָעֵאל. וְאֶפְשָׁר כִּי זֶה הָיָה סִבָּה שֶׁנִּתַּן לוֹ יִצְחָק מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא, וְהוּא אָמְרוֹ ״שָׂרָה יוֹלֶדֶת״, וְנִצְטַעֵר הַרְבֵּה מִצַּד זֶה כְּשֶׁעָקַד אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כִּי עַל יְדֵי הָעֲקֵדָה נִתְּנָה לוֹ הַנֶּפֶשׁ הַיּוֹלֶדֶת וְנוֹלְדָה לוֹ אָז רִבְקָה בַּת זוּגוֹ.