בְּרֵאשִׁית י״ז · ז׳

וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃

במילים פשוטות

ה׳ אומר שיקים את בריתו בינו לבין אברהם ובין זרעו אחריו לדורותם, לברית עולם, להיות לו לאלוהים ולזרעו אחריו. רש״י מבאר שתוכן הברית הוא ״להיות לך לאלוהים״. הספורנו מסביר שהכוונה לייחד את שם ה׳ עליהם באופן בלתי אמצעי, כמו שהוא מיוחד על הדברים הנצחיים, וכי בהקמת הברית ושמירתה יהיו אברהם וזרעו נצחיים. הפסוק מדגיש את הממד הנצחי והדורי של הברית: היא אינה חד פעמית אלא נמשכת לכל הדורות, וקושרת את ה׳ עם עם ישראל בקשר מיוחד ובלתי אמצעי. זוהי הגדרת היסוד של הברית שבין ה׳ לזרעו של אברהם.
מבוסס על רש״י, ספורנו, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והקמתי את בריתי. וּמַה הִיא הַבְּרִית? לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאַקֵים יָת קְיָמִי בֵּין מֵימְרִי וּבֵינָךְ וּבֵין בְּנָךְ בַּתְרָךְ לְדָרֵיהוֹן לִקְיָם עָלָם לְמֵהֲוֵי לָךְ לֵאלָהָא וְלִבְנָיךְ בַּתְרָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. לְיַחֵד שְׁמִי עֲלֵיכֶם בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, כְּמוֹ שֶׁהוּא מִתְיַחֵד עַל כָּל הַנִּצְחִיִּים, כְּאָמְרוֹ "כִּי כָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם" (קהלת ג:יד), כִּי אָמְנָם הַנִּפְסָדִים בַּאֲשֶׁר הֵם נִפְסָדִים אֵינָם פְּעֻלָּתָם בִּלְתִּי אֶמְצָעִי. אָמַר אִם כֵּן שֶׁבַּהֲקָמַת הַבְּרִית וּשְׁמִירָתוֹ יִהְיוּ הוּא וְזַרְעוֹ נִצְחִיִּים בָּאִישׁ לְפָנָיו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל