בְּרֵאשִׁית י״ז · ח׳

וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ֠ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כׇּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃

במילים פשוטות

ה׳ מבטיח לתת לאברהם ולזרעו אחריו את ארץ מגוריו, את כל ארץ כנען, לאחוזת עולם, ולהיות להם לאלוהים. רש״י מבאר שדווקא בארץ ישראל יהיה ה׳ להם לאלוהים, ואילו הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. הספורנו מסביר ש״לאחוזת עולם והייתי להם לאלוהים״ פירושו שיוכלו לעשות את רצון ה׳ בארץ, כדרך שנתן ה׳ לישראל ארצות גויים כדי שישמרו את חוקיו, ובזה יהיה להם לאלוהים ויהיו נצחיים. הפסוק מחבר בין הבטחת הארץ לבין הברית הרוחנית: הארץ אינה רק נחלה גשמית, אלא המקום שבו מתקיים הקשר המלא בין ה׳ לעם ישראל.
מבוסס על רש״י, ספורנו, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לאחזת עולם. וְשָׁם אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲבָל הַדָּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאֶתֵּן לָךְ וְלִבְנָיךְ בַּתְרָךְ יָת אַרְעָא תּוֹתָבוּתָךְ יָת כָּל אַרְעָא דִכְנַעַן לְאַחֲסָנַת עָלָם וְאֱהֶוֵי לְהוֹן לֵאלָהָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי. לָכֶם לֵאלֹהִים - שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי בָּהּ, כְּעִנְיַן "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו" (תהלים קה:מד-מה), וּבָזֶה אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים שֶׁתִּהְיוּ נִצְחִיִּים בָּאִישׁ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל