וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃

ויסרו אליו. עִקְּמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְצַד בֵּיתוֹ:

ומצות אפה. פֶּסַח הָיָה:

וְאַתְקַף בְּהוֹן לַחֲדָא וְזָרוּ לְוָתֵהּ וְעַלּוּ לְבֵיתֵהּ וַעֲבַד לְהוֹן מִשְׁתְּיָא וּפַטִּיר אֲפָא לְהוֹן וְאֲכָלוּ

וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד הָיָה לְלוֹט זְכוּת בְּהַפְצִירוֹ בָּהֶם, וְהָיָה לוֹ חֵפֶץ טוֹב בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְהָיוּ מְמָאֲנִים כְּדֵי לְזַכּוֹתוֹ, וְלָכֵן שָׁמְעוּ לוֹ בַּסּוֹף, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ רוֹצִים לָבֹא לְבֵיתוֹ, כִּי אֵינוֹ צַדִּיק תָּמִים. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ב"מ פז), מְסָרְבִין לְקָטָן וְאֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל, וְאִם כֵּן יִהְיֶה כְּדֶרֶךְ מוּסַר בְּנֵי אָדָם:

מִשְׁתֶּה. קְבִיעוּת סְעוּדָה עַל הַיַּיִן, בִּהְיוֹת הַיַּיִן אָהוּב אֶצְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ (בראשית יט:לג). אֲבָל אַבְרָהָם לֹא עָשָׂה מִשְׁתֶּה, זוּלָתִי "בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (בראשית כא:ח) לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁהָיוּ מֻרְגָּלִים בְּכָךְ בְּעֵת שִׂמְחָתָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה י): "קַמֵּי דְּשָׁתֵי חַמְרָא, חַמְרָא".

וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ כִּי הוּא עָשָׂה מִשְׁתֶּה לִכְבוֹדָם, אֲבָל הֵם לֹא אָכְלוּ אֶלָּא מֵהַמַּצּוֹת, כִּי לוֹט לֹא קִיֵּם הַתּוֹרָה כְּאַבְרָהָם, לָזֶה לֹא רָצוּ לֶאֱכֹל מִזִּבְחֵי מִשְׁתֵּהוּ כְּמוֹ שֶׁאָכְלוּ מִבֶּן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה אַבְרָהָם, זוּלַת מֵהַמַּצּוֹת. וְיוֹדְעִים הָיוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁהוֹצִיא תְּרוּמוֹתָיו וּמַעַשְׂרוֹתָיו. אוֹ לֶהֱיוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ כֹּהֲנִים בָּעוֹלָם, נַעֲשׂוּ הֵם כֹּהֲנִים וְאָכְלוּ תְּרוּמָה אֲבָל לֹא טֶבֶל. וּלְפִי דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ״ל (מדרש הגדול) יוֹם ט״ז בְּנִיסָן הָיָה וְהֶאֱכִילָם מַצּוֹת, וְלֶהֱיוֹת שֶׁצְּרִיכִין שְׁמִירָה הֻצְרַךְ לֶאֱפוֹתָם בְּיָדוֹ לְשָׁמְרָם, וְהוּא אָמְרוֹ וּמַצּוֹת אָפָה: