בְּרֵאשִׁית י״ט · ל״ו

וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃

במילים פשוטות

שתי בנות לוט הרות מאביהן. רש״י מביא מדרש שאף על פי שאין האשה מתעברת מביאה ראשונה, אלו שלטו בעצמן והוציאו ערוותן לחוץ ונתעברו מביאה ראשונה. חזקוני דן בגרסת דברי רש״י, ומביא שלפי גרסה אחת הלשון היא ׳עדותן׳ מלשון עדות, והראיה מבראשית רבה. הפסוק מציין את התוצאה של מעשה שני הלילות: שתי הבנות מתעברות מאביהן. עיבור זה הוא נקודת המפנה בסיפור, שכן ממנו ייולדו שני בנים שיהיו אבות לשתי אומות, מואב ובני עמון, כפי שמפרט הכתוב בשני הפסוקים החותמים את הפרק.
מבוסס על רש״י, חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ותהרין וגו'. אַעַ"פִּ שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, אֵלּוּ שָׁלְטוּ בְעַצְמָן וְהוֹצִיאוּ עֶרְוָתָן לַחוּץ וְנִתְעַבְּרוּ מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעַדִּיאַן תַּרְתֵּין בְּנַת לוֹט מֵאֲבוּהֶן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ותהרין שתי בנות לוט פרש״‎י שלטו בעצמן והוציאו את עדותן. ה״‎ג בדלית לשון עדות, וראיה מב״‎ר ואלה בתולי בתי עדות בתי. ולא גרסינן ערותן ברי״‎ש. ועוד כי דרך אותו מקום עדות הוא לבתוליהן והיו מזנות ממקום אחר והם מעכו כל כך למטה שהוציאו הבתולים שהוא עדות שלהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל