וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃ {ס}

גם הצעירה יולדת בן וקוראת שמו בן עמי, והוא אבי בני עמון עד היום. תרגום אונקלוס מוסר את הדברים כפשוטם - שהצעירה ילדה בן וקראה שמו בר עמי, והוא אבי בני עמון. חזקוני מבאר ש״והצעירה גם היא״ בא לרבות שגם הצעירה ילדה זרע מלוכה כאחותה, ומזהה אותו עם נעמה העמונית שיצא ממנה רחבעם. הצעירה, שנהגה בצניעות יתרה, קראה לבנה בשם רמוז - ״בן עמי״ - ולא בשם מפורש כמו אחותה. הפסוק חותם את הפרק בציון מוצא בני עמון, ומשלים את סיפור שתי האומות שנולדו מבנות לוט במערה.