אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃

אלה. הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה:

תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה'. לִמֶּדְךָ שֶׁכֻּלָּם נִבְרְאוּ בָרִאשׁוֹן. דָּבָר אַחֵר בְּהִבָּרְאָם, בְּה' בְרָאָם, שֶׁנ' בְיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים (ישעיהו כ"ו), בְּב' אוֹתִיוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַשֵּׁם יָצַר שְׁנֵי עוֹלָמִים, וְלִמֶּדְךָ כָאן שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְהֵ"א, רֶמֶז שֶׁיָּרְדוּ לְמַטָּה לִרְאוֹת שַׁחַת כְּהֵ"א זֹאת שֶׁסְּתוּמָה מִכָּל צְדָדִים וּפְתוּחָה לְמַטָּה לָרֶדֶת דֶּרֶךְ שָׁם:

אִלֵּין תּוּלְדַת שְׁמַיָּא וְאַרְעָא כַּד אִתְבְּרִיאוּ בְּיוֹמָא דִּי עֲבַד יְיָ אֱלֹהִים אַרְעָא וּשְׁמַיָּא

אלה תולדות, פי' אלה שהולידו:

בהבראם, בהיות הרקיע ונראתה הארץ

ומלת ביום עשות הוא תיקון והעד "וימהר לעשות אותו" (בראשית יח ז), וכן בראתיו ואח"כ יצרתיו ואח"כ עשיתיו:

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם יְסַפֵּר תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בַּמָּטָר וּבַצְּמִיחָה כַּאֲשֶׁר נִבְרְאוּ וְנַעֲשׂוּ כְּתִקּוּנָם, כִּי הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וּמִטְרָם וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ, וְהֵם קִיּוּם כָּל חַי. וְרָמַז בְּ"הִבָּרְאָם" מָה שֶׁאָמְרוּ בְּהֵ"א בְּרָאָם, וּמִפְּנֵי זֶה לֹא הִזְכִּיר עַד הֵנָּה רַק מִלַּת אֱלֹהִים, וּמְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב (ישעיהו סו ב) "וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה", וְכֵן אָמַר אִיּוֹב "מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹּאת" (איוב יב ט). אִם כֵּן תִּרְמֹז "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים" לְמִלַּת בְּרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ:

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. אֵלֶּה הַצְּמָחִים וּבַעֲלֵי חַיִּים שֶׁאָמַרְנוּ הָיוּ תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בַּכֹּחַ שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם מִשָּׁעָה שֶׁנִּבְרְאוּ, כִּי מֵאָז נִמְצְאוּ בָּהֶם כֹּחוֹת פּוֹעֲלוֹת וּמִתְפַּעֲלוֹת לַהֲוָיוֹת הַהוֹוִים וְנִפְסָדִים, כְּאָמְרָם "אֶת הַשָּׁמַיִם" לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֵיהֶם "וְאֶת הָאָרֶץ" לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֶיהָ, אָמְנָם יָצְאוּ לַפּוֹעַל.

בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. בְּיוֹם שֶׁסִּדֵּר הַנְהָגַת הָאָרֶץ וְתוֹלְדוֹתֶיהָ מִן הַשָּׁמַיִם עַל סֵדֶר מַתְמִיד, וְזֶה אַחַר שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְאָז נִקְרָא ה' אֱלֹהִים שֶׁבְּסִדְרוֹ הַתְמִיד הַהֲוָיָה:

אלה תולדות השמים וגו׳‎ לפי שבתחלה קצר במקצת דברים עכשיו חוזר ומפרש היאך נעשו, אמר רבי אבהו כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים כאן פסל תהו ובהו וחושך.

תולדות השמים מאורות וכוכבים ומעשה מרכבה ושאר דברים של מעלה כגון אש ברד שלג סופה וסערה אלא שבא דוד והורידן למטה לארץ.

והארץ בעלי חיים דשאים אילנות אבנים מים. ביום עשות ביום שנעשו שמים וארץ בתחלה אלו הן התולדות שעשה אח״‎כ כל א׳‎ וא׳‎ בזמנו.

ביום עשות ה׳‎ אלקים עכשיו כשנבנו שמים וארץ במילואם הזכיר עליהם שם המיוחד משום דברב עם הדרת מלך וכן מצינו אין מזמנין על המזון בשם בפחות מעשרה. כאן פרש״‎י שיתף הקב״‎ה מדת הרחמים עם מדת הדין והיינו דכתיב וה׳‎ שמים עשה פי׳‎ הוא בעל מדת הרחמים עם מדת דינו עשה השמים.

ארץ ושמים ולמעלה הוא אומר את השמים ואת הארץ בתנחומא אמרו בבריאה קדמו שמים לארץ אבל בעשייה ותיקון קדמה ארץ לשמים.

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (מנחות כט:) בְּהֵ״א בְּרָאָם, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּהֵ״א וְהָעוֹלָם הַבָּא בְּיוֹ״ד. וְנִרְאֶה שֶׁדַּעַת בַּעַל מִדְרָשׁ זֶה הוּא לְפִי שֶׁכָּל שִׁירוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה נֶאֶמְרוּ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, שִׁירָה חֲדָשָׁה בְּתוֹסֶפֶת הֵ״א, כִּי כָל הֵ״א מוֹרָה עַל נְקֵבָה כְּהוֹרָאַת הַהֵ״א שֶׁבְּשֵׁם אִשָּׁה, וּלְפִי שֶׁכָּל שִׂמְחַת הָעוֹלָם הַזֶּה מְעֹרָבִים בְּצַעַר וְיָגוֹן כַּנְּקֵבָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ צַעַר לֵידָה, כָּךְ כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם בְּדֶרֶךְ תּוֹלָדָה. אֲבָל הָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְּיוֹ״ד הַמְשֻׁתֶּפֶת לְזָכָר שֶׁאֵין לוֹ צַעַר לֵידָה, כָּךְ יִהְיוּ לָעוֹלָם הַבָּא כִּזְכָרִים לֹא יוֹלְדִים, וְשָׁם הַשִּׂמְחָה שְׁלֵמָה. עַל כֵּן נִשְׁתַּתֵּף שֵׁם יָ-הּ בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, וּבְכָל מָקוֹם שִׁמּוּשׁ הַיּוֹ״ד לְזָכָר וְשִׁמּוּשׁ הַהֵ״א לִנְקֵבָה.

בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. וּלְמַעְלָה הִקְדִּים שָׁמַיִם לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י כאן א:א, בר״ר יב:טו): רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין, וְרָאָה שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם - חָזַר וְשִׁתְּפָהּ לְמִדַּת הָרַחֲמִים. וְהִנֵּה לֹא אִישׁ אֵל וְיִתְנֶחָם, וּמֵעִקָּרָא מַאי סָבַר? אֶלָּא שֶׁבֶּאֱמֶת הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם הָרוּחָנִיִּים יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בְּמִדַּת הַדִּין יוֹתֵר מִן הַתַּחְתּוֹנִים אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם. עַל כֵּן הָאי לְדִסְמִיךְ לֵיהּ וְהָאי לְדִסְמִיךְ לֵיהּ, כִּי לְמַעְלָה הִזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים וּסְמָכוֹ לְ״אֵת הַשָּׁמַיִם״ הַמְרַבֶּה כָּל צְבָאָם, כִּי הֵמָּה נִבְרְאוּ בְּמִדַּת הַדִּין לְבַד. וְכָאן הִזְכִּיר שִׁתּוּף שֶׁל רַחֲמִים וּסְמָכוֹ אֶל הָאָרֶץ, כִּי בַּעֲבוּר יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הָיָה צָרִיךְ לְשִׁתּוּף זֶה. וְעַל שִׁתּוּף זֶה אָמַר הַמְשׁוֹרֵר (תהלים סב:יב): ״אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי״ וְגוֹ׳, כִּי מִתְּחִלָּה ״אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר מִדָּה אַחַת נִזְכְּרָה בְּשֵׁם אֱלֹהִים, בְּאָמְרוֹ ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים״, וְאַחַר כָּךְ ״שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי״ וְגוֹ׳ - שְׁתֵּי מִדּוֹת, בְּאָמְרוֹ ״בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹהִים״. רֶמֶז לַדָּבָר: ״שְׁתַּיִם זוּ״ עוֹלֶה לְמִסְפַּר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, כְּמִסְפַּר שֵׁם שֶׁל רַחֲמִים, וְחִלְּקוֹ לִשְׁנֵי פְּעָמִים שְׁלׁשָׁה עָשָׂר כְּמִסְפַּר ״אֶחָד״ וְ״אַהֲבָה״ הַכְּלוּלִים בְּשֵׁם שֶׁל רַחֲמִים, הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה בְּפָסוּק ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳ ״ה׳ אֶחָד״, ״וְאָהַבְתָּ״ וְגוֹ׳ (דברים ו:ד-ה). וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר לָמָּה לֹא בְּרָאוֹ בְּשֵׁם אֱלֹהִים לְבַד, ״כִּי עֹז לֵאלֹהִים״, לְפִי שֶׁכָּל הָעֹז וְהַתֹּקֶף מִתְיַחֵס לְשֵׁם אֱלֹהִים, וְאֵין כֹּחַ בְּיַד נִבְרְאֵי מַטָּה לְקַבֵּל אֶת כָּל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל וּכְלָל. אֲבָל ״לְךָ ה׳ חָסֶד״ - כִּי לְשֵׁם שֶׁל רַחֲמִים הַנִּקְרָא בְּשֵׁם שֶׁל אַדְנוּת אֵלָיו הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, כִּי יָבֹא הַזְּמַן שֶׁתִּרְצֶה לְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ כְּפִי כֹּחַ הַמְקַבֵּל וְהָעוֹשֶׂה, לֹא כְּפִי כֹּחֲךָ יִתְבָּרַךְ. וְנָקַט לְשׁוֹן נוֹכֵחַ בְּאָמְרוֹ ״וּלְךָ ה׳ חָסֶד״, וּלְשׁוֹן נִסְתָּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים ״כִּי עֹז לֵאלֹהִים״, כִּי בִּשְׁעַת הַכַּעַס שֶׁמִּדַּת הַדִּין שׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם נִרְאֶה כְּאִלּוּ הִסְתִּיר ה׳ פָּנָיו מִן הַבְּרִיּוֹת, וּבִשְׁעַת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֵינוּ, וְקַל לְהָבִין.

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת וְגוֹ׳. כְּבָר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (בראשית רבה פ״א) הַכָּתוּב, אֲבָל פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא לֹא נוֹדַע.

וְנִרְאֶה כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי אָמַר ה׳ לַנִּבְרָאִים שֶׁיַּעֲשׂוּ גַּם הֵם תּוֹלָדוֹת, לַשָּׁמַיִם לַחְלוֹק הַמַּיִם וְהַרְבֵּה פְּרָטִים כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם, וְלָאָרֶץ אָמַר גַּם כֵּן לְהוֹצִיא חַיּוֹת וּלְהוֹצִיא עֲצֵי פֵּרוֹת וַעֲשָׂבִים, וְלַמַּיִם אָמַר ״יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם״ וְגוֹ׳, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה אָדָם וְיַחְשׁוֹב כִּי הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם מֵעַצְמָן עָשׂוּ הַפְּעֻלָּה וְתוֹלִיד הַמַּחְשָׁבָה הַלֵּזוּ תּוֹלָדוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת. לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם, פֵּרוּשׁ: תּוֹלָדוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּכָּתוּב בְּסֵדֶר הַיָּמִים. לֹא תַחְשׁוֹב כִּי הֵם עָשׂוּ הַדְּבָרִים יֵשׁ מֵאַיִן כְּדֶרֶךְ הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ שֶׁבָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא ״בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת״ שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד שֶׁבָּרָא ה׳ אוֹתָם בְּכֹחַ הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא ה׳ בָּהֶם, בָּרָא שֶׁיּוֹצִיאוּ מַה שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם אַחַר כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁבָּרָא בָּאָדָם כֹּחַ הַמּוֹלִיד בְּכֹחַ אֹפֶן הַבְּרִיאָה שֶׁהִטְבִּיעַ בּוֹ הוּא הַיּוֹצֵר בָּרוּךְ הוּא הַבּוֹרֵא, וְאֵין אָדָם עוֹשֶׂה דָּבָר, כְּמוֹ כֵן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.

וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶלָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְלֹא הִזְכִּיר הַמַּיִם, כִּי הוּא כָּלוּל בַּשָּׁמַיִם.

וְשִׁעוּר תֵּיבַת בְּהִבָּרְאָם כְּאִלּוּ אָמַר ״בָּהֶם בְּרָאָם״ פֵּירוּשׁ: לַתּוֹלָדוֹת הַנִּזְכָּרִים. אוֹ תִּתְפָּרֵשׁ כְּשִׁיעוּר תֵּיבַת ״הֵילִיכִי״ (שמות ב:ט), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פרק א) זֶה שֶׁלִּיכִי, וּכְמוֹ כֵן יְכַוֵּין הַכָּתוּב אָמְרוֹ בְּהִבָּרְאָם פֵּירוּשׁ: בְּאוֹתָן הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ בְּרָאָם, וּלְעוֹלָם הוּא הַיּוֹצֵר הוּא הַבּוֹרֵא.