וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכׇל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃

טרם יהיה בארץ. כָּל טֶרֶם שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן עַד לֹא הוּא, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן קֹדֶם, וְאֵינוֹ נִפְעָל לוֹמַר הִטְרִים, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הִקְדִים וְזֶה מוֹכִיחַ, וְעוֹד אַחֵר כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן (שמות ט) עֲדַיִן לֹא תִירְאוּן, וְאַף זֶה תְפָרֵשׁ עֲדַיִן לֹא הָיָה בָאָרֶץ, כְּשֶׁנִּגְמְרָה בְרִיאַת הָעוֹלָם בַּשִּׁשִּׁי קֹדֶם שֶׁנִבְרָא אָדָם, וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמַח, עֲדַיִן לֹא צָמַח, וּבְג' שֶׁכָּתוּב תּוֹצֵא הָאָרֶץ, לֹא יָצְאוּ, אֶלָּא עַל פֶּתַח קַרְקַע עָמְדוּ עַד יוֹם שִׁשִּׁי:

כי לא המטיר. וּמַ"טַ לֹא הִמְטִיר? לְפִי שֶׁאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, וְאֵין מַכִּיר בְּטוֹבָתָם שֶׁל גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁבָּא אָדָם וְיָדַע שֶׁהֵם צֹרֶךְ לָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיָרְדוּ וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים:

ה' אלהים. ה' הוּא שְׁמוֹ, אֱלֹהִים שֶׁהוּא שַׁלִּיט וְשׁוֹפֵט עַל כֹּל, וְכֵן פֵּרוּש זֶה בְּכָל מָקוֹם לְפִי פְּשׁוּטוֹ, ה' שֶׁהוּא אֱלֹהִים:

וְכֹל אִילָנֵי חַקְלָא עַד לָא הֲווּ בְאַרְעָא וְכָל עִסְבָּא דְחַקְלָא עַד לָא צְמָח אֲרֵי לָא אָחִית מִטְרָא יְיָ אֱלֹהִים עַל אַרְעָא וְאֱנַשׁ לֵית לְמִפְלַח יָת אַדְמְתָא

וכל שיח,, עץ וכן "בין שיחים ינהקו" (איוב ל, ז), ועל דעתי שהוא עץ פרי בעבור שנמשל האדם אל עץ והנה שיח וניב וסעיף ובד ואמיר וסרעף:

וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (עיין חולין ס) בַּשְּׁלִישִׁי עָמְדוּ עַל פֶּתַח קַרְקַע הָאָרֶץ, וּבַשִּׁשִּׁי צָמְחוּ לְאַחַר שֶׁהִמְטִיר עֲלֵיהֶם. וְעַל דַּעְתִּי כְּפִי הַפְּשָׁט כִּי בַּשְּׁלִישִׁי הוֹצִיאָה הָאָרֶץ הָעֵשֶׂב וְעֵץ הַפְּרִי בְּקוֹמוֹתָם וְצִבְיוֹנָם כַּאֲשֶׁר צֻוְּתָה בָּהֶם, וְעַכְשָׁו יְסַפֵּר הַכָּתוּב כִּי אֵין נוֹטֵעַ וְזוֹרֵעַ מֵהֶם, וְהִיא לֹא תִּצְמַח עַד אֲשֶׁר עָלָה אֵד מִמֶּנָּה וְהִשְׁקָה אוֹתָהּ, וְנוֹצַר הָאָדָם הָעוֹבֵד אוֹתָהּ לִזְרֹעַ וְלִנְטֹעַ וְלִשְׁמֹר. וְזֶהוּ טַעַם "שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח", שֶׁלֹּא אָמַר "שִׁיחַ הָאֲדָמָה", כִּי הַמָּקוֹם הַנֶּעֱבָד יִקָּרֵא "שָׂדֶה", "אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" (שמות כג טז), "לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם" (במדבר כ יז), וְזֶהוּ תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁנִּהְיָה מֵאַחֲרֵי שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית וָהָלְאָה כָּל יְמֵי עוֹלָם, כִּי בְּסִבַּת הָאֵד יַמְטִירוּ הַשָּׁמַיִם, וּבְסִבָּתָם הָאָרֶץ זֵרוּעֶיהָ תַּצְמִיחַ:

טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ. אָמְנָם הַטַּעַם שֶׁבְּהִבָּרְאָם נִמְצְאוּ בַכֹּחַ וְלֹא בַפֹּעַל, בְּאֹפֶן שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה עֲדַיִן לֹא הָיָה בָאָרֶץ, וְכֵן כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה עֲדַיִן לֹא צָמַח:

כִּי לֹא הִמְטִיר. בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הָיָה הַחֹמֶר מוּכָן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת מֵחֶסְרוֹן מָטָר וַעֲבוֹדַת הָאָרֶץ:

וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה וְגוֹ׳. בָּא לְהוֹדִיעַ מַה שֶׁרָמַז בְּפָסוּק רִאשׁוֹן כִּי הוּא הַבּוֹרֵא הַכֹּל עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְאָמַר כִּי הָאָרֶץ לֹא הוֹצִיאָה צִמְחָהּ עַד אֲשֶׁר הִשְׁקָהּ ה׳ וְהוּא אָמְרוֹ: כִּי לֹא הִמְטִיר וְגוֹ׳. גַּם הוֹדִיעַ כִּי חַיַּת הַשָּׂדֶה הוּא יְצִירָה, כְּאָמְרוֹ: ״וַיִּיצֶר ה׳ וְגוֹ׳ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה״ (בראשית ב:יט), אֶלָּא שֶׁהֵכִין גֹּלֶם מֵהָאֲדָמָה כְּמוֹ שֶׁהֵכִין צוּרַת אָדָם, וְהַשְׁרָצַת הַמַּיִם רְמָזָהּ גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ ״וְעוֹף הַשָּׁמַיִם״, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין כז:) כִּי מֵהָרְקָק נִבְרְאוּ.

עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר בְּדַקְדֵּק בַּכָּתוּב עוֹד אָמְרוֹ, וְאָדָם אַיִן, מַה הוּא הַכַּוָּנָה בְּהוֹדָעָה זוֹ. עוֹד לָמָּה חָזַר לוֹמַר וַיִּיצֶר וְגוֹ׳ עָפָר וְגוֹ׳, וּכְבָר הִשְׁמִיעָנוּ (בראשית א:כז) ״בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם״, וְאִם בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ כִּי מִן הֶעָפָר בְּרָאוֹ, לָמָּה הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל הוֹדָעַת הַבְּרִיאָה? וְהָיָה לוֹ לְהוֹסִיף שָׁם בְּהוֹדָעַת הַבְּרִיאָה וְלוֹמַר ״עָפָר מִן הָאֲדָמָה״?

אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פי״ד) כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד כָּאן, מוּבָן מִדִּבְרֵיהֶם כִּי הָעוֹלָם דִּין חַלָּה יֵשׁ בּוֹ, וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֶרֶק ב׳ מִמַּסֶּכֶת חַלָּה (חלה ב:ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח וְכוּ׳ אֵינָהּ חַלָּה, וּתְנַן בְּפֶרֶק ג׳ (חלה ג:א): ״גִּלְגֵּל בַּחִטִּים וְכוּ׳ הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה״ עַד כָּאן. וְהִנֵּה אֵין מְצִיאוּת לָאָרֶץ לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה צְמָחִים זוּלַת עַל יְדֵי הַשְׁקָאַת הָאָרֶץ, וְזֶה הוּא גִּלְגּוּל בָּעִסָּה. וּמֵעַתָּה כָּל צִמְחֵי הָאֲדָמָה אֲסוּרִים קֹדֶם שֶׁהוּרְמָה מִמֶּנָּה חַלָּה שֶׁהוּא יְצִירַת הָאָדָם, כִּי הָאֲדָמָה נִתְחַיְּבָה בְּחַלָּה וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ טֶבֶל הִיא. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה וְגוֹ׳ וְכָל עֵשֶׂב וְגוֹ׳ טֶרֶם יִצְמָח, כִּי לֹא הִמְטִיר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָאָרֶץ לְהוֹצִיאָם, אֶלָּא הָאָרֶץ נִתְעַבְּרָה מֵהֶם בְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ אֲבָל לֹא יָצְאוּ. וְהַטַּעַם הוּא לִהְיוֹת שֶׁאָדָם אַיִן שֶׁהוּא הַחַלָּה שֶׁל הָאָרֶץ. וְאָמַר הַתִּקּוּן שֶׁעָשָׂה ה׳ לְהוֹצִיא הַצְּמָחִים וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְגִלְגֵּל אֶת כָּל עֲפַר הָעוֹלָם, כְּאָמְרוֹ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל וְגוֹ׳ וַיִּיצֶר ה׳ וְגוֹ׳ אֶת הָאָדָם עָפָר וְגוֹ׳, זוֹ הִיא הֲרָמַת הַחַלָּה. אַחַר שֶׁנִּתְחַיְּבָה כָּל הָאָרֶץ בְּחַלָּה וְהֵרִים ה׳ חַלָּה זוֹ, הוּתְּרָה כָּל הָאָרֶץ וּצְמָחֶיהָ, וְאִם הָיָה מְגַלְגֵּל בַּמַּיִם חֵלֶק אֶחָד מֵהָאָרֶץ לֹא הָיָה יוֹצֵא מִכְּלַל טֶבֶל אֶלָּא הַחֵלֶק שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל.

וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי עָפָר שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצַר הָאָדָם לֹא עָפָר שֶׁל גַּן עֵדֶן אֶלָּא שֶׁל הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁדִּיֵּק הַכָּתוּב (בראשית ג:כג): ״לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם״, אֲבָל גַּן עֵדֶן לֹא הֻצְרַךְ לְהָרִים מִמֶּנָּה חַלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹצִיא מִמֶּנָּה נְטָעִים כִּי כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ, וְלָזֶה אָמַר: וַיִּטַּע ה׳ וְגוֹ׳ גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, פֵּרוּשׁ קֹדֶם בְּרִיאַת הָאָדָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נד:) וֶהֱכִינָהּ לָאָדָם שֶׁהָיָה עַצְמוֹ חַלָּה קֹדֶשׁ לֵהָנוֹת מִקֹּדֶשׁ וְכַכֹּהֵן הָאוֹכֵל בִּתְרוּמָה.