אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם מָה חָזֵיתָ אֲרֵי עֲבַדְתָּ יָת פִתְגָּמָא הָדֵין
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּרֵאשִׁית כ׳ · י׳
וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
במילים פשוטות
אבימלך שואל את אברהם: ״מה ראית כי עשית את הדבר הזה?״. אור החיים מבאר שהפסוק הראשון היה תוכחה וקבלנות, ואילו דיבור זה הוא שאלה לדעת את טעמו, כי ודאי לא נתכוון אברהם להרע אלא טעמו כמוס עמו, ולכן ייחד אבימלך אמירה בפני עצמה לשאול על הסיבה. תרגום אונקלוס מוסר את השאלה כפשוטה. הפסוק מבחין בין שני חלקי דברי אבימלך: הראשון תלונה על הנזק שנגרם, והשני בירור כן של המניע. אבימלך אינו מסתפק בקובלנה, אלא מבקש להבין מה הביא את אברהם לנהוג כך, ובכך פותח פתח לתשובתו של אברהם בפסוק הבא.
מבוסס על אור החיים, אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אור החיים
רבי חיים בן עטר · המאה ה־18וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ. לֶהֱיוֹת שֶׁפָּסוּק רִאשׁוֹן הוּא תּוֹכָחָה וְקָבְלָנוּת, וְדִבּוּר זֶה הוּא שְׁאֵלָה לָדַעַת טַעְמוֹ, כִּי וַדַּאי לֹא נִתְכַּוֵּן לְהָרַע אֶלָּא טַעְמוֹ כָּמוּס עִמּוֹ, לָזֶה יִחֵד אֲמִירָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁשְּׁאָלוֹ ״מָה רָאִיתָ״ וְגוֹ׳:
מקור: ספריא · נחלת הכלל