וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃

מעשים אשר לא יעשו. מַכָּה אֲשֶׁר לֹא הֻרְגְּלָה לָבֹא עַל בְּרִיָה בָּאָה לָנוּ עַל יָדְךָ, עֲצִירַת כָּל נְקָבִים שֶׁל זֶרַע וְשֶׁל קְטַנִּים וּרְעִי וְאָזְנַיִם וְחֹטֶם:

וּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַאֲמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתָּ לָנָא וּמָה חָבִית (נ''י חָטֵית) לָךְ אֲרֵי אַיְתֵיתָא עֲלַי וְעַל מַלְכוּתִי חוֹבָא רַבָּא עוֹבָדִין דִּי לָא כָשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא עֲבַדְתָּ עִמִּי

מה עשית לנו, בפתח קטן תחת "מה" בעבור אות הגרון. הבא אחריו וכן המשפט:

מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ. לִגְרֹם הֶזֵּק לְאִישׁ לֹא יְדַעְתּוֹ קֹדֶם לָכֵן, וְאֵין לְךָ אֵיבָה עִמּוֹ, וְכָל זֶה בִּלְתִּי תּוֹעַלְתְּךָ, וְאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן.

וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ מֶה עָשִׂיתָ, וְאִם רוֹצֶה לוֹמַר מָה הַמַּעֲשֶׂה הָרַע שֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים ״מֶה חָטָאתִי לָךְ״. אוּלַי שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ״ קוֹדֶם ״מֶה חָטָאתִי לָךְ״ לִרְמוֹז לוֹ מָה טוֹבָה עָשִׂיתָ לָנוּ וּגְמַלְתִּיךָ רָעָה שֶׁבְּעַד זֶה הֵבֵאתָ וְגוֹ׳, וְהַכַּוָּנָה לֶהֱיוֹת שֶׁאֵין אָדָם מִתְחַיֵּב רַע בָּעוֹלָם כִּמְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה, לָזֶה רָמַז לוֹ שֶׁלֹּא יַסְפִּיק עֲשׂוֹתָם לוֹ לְאַבְרָהָם רָעָה לַעֲשׂוֹת לָהֶם מַה שֶׁעָשָׂה שֶׁרָצָה לְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם, וְאֵין מְצִיאוּת רַע בָּעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה זֶה תַּשְׁלוּמוֹ, כְּאָמְרוֹ ״מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ״ וְגוֹ׳ זוּלַת אִם קָדַם לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבָה וְהֵם גְּמָלוּהוּ רָעָה, וְכָל הַכָּתוּב הוּא דִּבְרֵי תוֹכֵחָה עַל מַה שֶׁעָשָׂה.