כִּֽי־בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃

ברך אברכך. אַחַת לָאָב וְאַחַת לַבֵּן:

והרבה ארבה. אַחַת לָאָב וְאַחַת לַבֵּן:

אֲרֵי בָרָכָא אֲבָרְכִנָּךְ וְאַסְגָּאָה אַסְגֵּי יָת בְּנָיךְ כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא וּכְחָלָא דִּי עַל כֵּיף יַמָּא וְיִרְתוּן בְּנָיךְ יָת קִרְוֵי סַנְאֵיהוֹן

שער אויביו. מדינות בעלות שערים:

כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ. בִּי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ:

וכחול אשר על שפת הים כך נמצאו בימי שלמה.

כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל וְגוֹ׳. מָצִינוּ לִפְעָמִים שֶׁמְּדַמֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל לְכוֹכָבִים, וְלִפְעָמִים לַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְלִפְעָמִים לֶעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח יד) וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. כִּי הַכֹּל מוֹרֶה עַל זְמַן אַחֵר, כִּי בִּזְמַן הַשַּׁלְוָה וְהַהַצְלָחָה הוּא מַמְשִׁילָם לְכוֹכָבִים, לְשׁוֹן גְּדוּלָּה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ״י עַל פָּסוּק ״ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב״ (דברים א י), הִרְבָּה וְהִגְדִּיל אֶתְכֶם. כָּךְ הַרְבָּה אַרְבֶּה הָאָמוּר כָּאן הוּא לְשׁוֹן גְּדוּלָּה.

וְדִמְיוֹן הַחוֹל הוּא מוֹרֶה עַל הַזְּמַן שֶׁהָאֻמּוֹת קָמִים עַל יִשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתָם וְלֹא יוּכְלוּ לָהֶם, כְּמוֹ הַגַּלִּים הַמִּתְנַשְּׂאִים כְּאִלּוּ רָצוּ לִשְׁטוֹף אֶת כָּל הָעוֹלָם, וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר יַגִּיעוּ אֶל הַחוֹל הֵם נִשְׁבָּרִים. כָּךְ בָּאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מב ח) ״כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ״. אָמְנָם לֹא יוּכְלוּ לָהֶם, כִּי שָׁם נָפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ, לְכָךְ קְרָאָם ״מִשְׁבָּרֶיךָ״. לְכָךְ נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְחוֹל זֶה הַשּׁוֹבֵר הַגַּלִּים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲבוֹר אֶת הַחוֹל, כִּי הַחוֹל הוּא חֹק וּגְבוּל הַיָּם. כָּךְ לֹא יוּכְלוּ הָאֻמּוֹת לְיִשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתָם. לְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּא עֵשָׂו לִקְרַאת יַעֲקֹב, אָמַר יַעֲקֹב בִּתְפִלָּתוֹ (בראשית לב יג) ״וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם״. לָמָּה זָכַר דַּוְקָא הַבְטָחַת הַחוֹל וְלֹא הִזְכִּיר הַכּוֹכָבִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תַּרְתֵּי לְטֵבוּתָא, הָרִבּוּי וְהַגְּדוּלָּה? גַּם לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן רִבּוּי, אֶלָּא ״וְשַׂמְתִּי זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם״. אֶלָּא שֶׁלְּפִי שֶׁזֶּה הַבְטָחָה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם, כָּךְ לֹא יוּכַל עֵשָׂו לְהַזִּיקוֹ. וּמִטַּעַם זֶה הִזְכִּיר דַּוְקָא הַחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם. וְכִי אֵין חוֹל אַחֵר בָּעוֹלָם זוּלָתוֹ? אֶלָּא לְפִי שֶׁהוּא שׁוֹבֵר הַגַּלִּים כָּאָמוּר, לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן ״וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם״. ״וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו״ - מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? אֶלָּא שֶׁהוּא דֶּרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ, כִּי לֹא זוֹ שֶׁיִּהְיוּ כַּחוֹל שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָהֶם הַגַּלִּים, דְּהַיְנוּ הַשּׂוֹנְאִים, אֶלָּא אַף זוֹ, שֶׁהֵמָּה יִרְשׁוּ שַׁעַר אוֹיְבֵיהֶם וְיוּכְלוּ לָהֶם.

וְדִמְיוֹן הֶעָפָר מוֹרֶה עַל זְמַן הַשִּׁפְלוּת, כִּי בִּזְמַן שֶׁיִּהְיוּ כֶּעָפָר לָדוּשׁ בִּדְיוֹטָה תַּחְתּוֹנָה, מִשָּׁם יַעֲלוּ מִשֵּׁפֶל מַצָּבָם וְיִפְרְצוּ לְכָל רוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח יד) ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מד כו) ״כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ״, וּמָה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ ״קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ״. וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר, לְפִי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל דּוֹרְשִׁים אֶת ה׳ בְּכָל לְבָבָם כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, כַּיָּדוּעַ מִדַּרְכֵי כָּל הַדּוֹרוֹת וְדוֹרֵינוּ. וְאוּלַי רָמַז בְּדִמְיוֹן הֶעָפָר אֶל גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים חוֹרְשִׁים עַל גַּבָּם כְּמוֹ הֶעָפָר שֶׁחוֹרְשִׁים עָלֶיהָ. וְיִתְבָּאֵר זֶה עוֹד לְקַמָּן פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא (בראשית כח יד) בְּעֶזְרַת ה׳.