וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־צֹֽחַר׃

נפשכם. רְצוֹנְכֶם:

ופגעו לי. לְשוֹן בַּקָּשָׁה כְּמוֹ: אַל תִּפְגְּעִי בִּי (רות א'):

וּמַלֵּל עִמְּהוֹן לְמֵימָר אִם אִית רַעֲוָא בְנַפְשְׁכוֹן לְמִקְבַּר יָת מִיתִי מִן קֳדָמַי קַבִּילוּ מִנִּי וּבְעוּ לִי מִן עֶפְרוֹן בַּר צוֹחַר

אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי טַעְמוֹ אֲנִי לֹא אֶקְבֹּר מֵתִי בְּקֶבֶר אַחֵר, אֲבָל אִם רְצוֹנְכֶם שֶׁאֶקְבֹּר מֵתִי פִּגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְעָרָה בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ, וְאֵינֶנָּה לוֹ בֵּית קִבְרוֹת אֲבוֹתָיו כִּי לְשָׂדֶה הִיא לָהֶם. וְטַעַם "מִלְּפָנַי", כִּי אִם לֹא תַעֲשׂוּ כֵן אֶקְבְּרֶנּוּ בְּאָרוֹן. אוֹ יִהְיֶה טַעְמוֹ מֵתִי אֲשֶׁר הוּא לְפָנַי וַאֲנִי צָרִיךְ לְמַהֵר לְקָבְרוֹ. וְטַעַם "וּפִגְעוּ לִי", כִּי הָיָה עֶפְרוֹן עָשִׁיר וְנִכְבָּד, כַּאֲשֶׁר אָמַר "בֵּינֵי וּבֵינְךָ מַה הִיא", וְלֹא יִהְיֶה לוֹ לְכָבוֹד לִמְכֹּר נַחֲלַת אֲבוֹתָיו, כְּעִנְיַן נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי (עיין מלכים א כ"א:ו'), עַל כֵּן לֹא הָלַךְ אַבְרָהָם אֵלָיו לְהַרְבּוֹת לוֹ מְחִיר הַשָּׂדֶה, וּבִקֵּשׁ מֵאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁיִּפְגְּעוּ בַּעֲבוּרוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד:

אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבּוֹר. אִם רְצוֹנְכֶם לִקְבּוֹר אֶת הַמֵּת מְהֵרָה, כְּמוֹ שֶׁהֶרְאֵיתֶם בְּאָמְרְכֶם בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבוֹר, כְּדֵי שֶׁלֹּא אַשְׁהֶא:

שְׁמָעוּנִי. לְהַסְכִּים שֶׁתִּהְיֶה לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר:

וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן. שֶׁיִּמְכּוֹר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָאוֹת לְאִישׁ נִכְבָּד לִמְכּוֹר מֵאֲחֻזָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד נָבוֹת כְּאָמְרוֹ (מלכים א כא:ג): "חָלִילָה לִי מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבוֹתַי לָךְ".

ופגעו לי בעפרון וא״‎ת הרי אמרו לעיל במבחר קברנו קבור את מתך, אלא עפרון לא היה חתי בא ונתיישב בתוכם ונעשה נשיא ואמר להם אברהם שיבקשו מעפרון שיסכים בדבר.

וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא לו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָנֵי בֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא לָא מַחְזְקֵי בַּן וְכוּ׳. וְאָמְרוּ הַטַּעַם כִּי לְצַד שֶׁהֵם תַּקִּיפִים, הֲגַם שֶׁהֶחְזִיקוּ בָּאָרֶץ לֹא תּוֹעִיל לָהֶם הַחֲזָקָה בַּקַּרְקַע וּמוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדָם.

וְהִנֵּה בִּתְשׁוּבַת בְּנֵי חֵת אָמְרוּ נְשִׂיא אֱלֹהִים וְגוֹ׳ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה וְגוֹ׳, יֵשׁ בְּדִבְרֵיהֶם שְׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד הוּא כִּי הוּא גָּדוֹל עַד מְאֹד וְתַקִּיף, יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ כִּי אֵין מוֹחֶה בְּיָדוֹ לְצַד הַיְּכֹלֶת, וּכְפִי זֶה אֵין לוֹ דִּין חֲזָקָה בַּקֶּבֶר וְלִכְשֶׁתַּשִּׂיג יָדָם יְפַנּוּ הַמֵּת מִקִּבְרוֹ, וְזֶה יַגִּיד כִּי אֵינָם חֲפֵצִים שֶׁיִּקְבּוֹר מֵתוֹ מִלְּפָנָיו זוּלַת אִם יַעֲשֶׂה בִּזְרוֹעַ, וַהֲרֵי הוּא מֻתְרֶה וְעוֹמֵד. וְדֶרֶךְ הַשֵּׁנִי הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: נְשִׂיא אֱלֹהִים וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ אֵין לְךָ לָחוּשׁ לַחֲשָׁשַׁת דִּין דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא שֶׁאֵין חֶזְקָתָם חֲזָקָה כִּי הַנִּדּוֹן אֵינוֹ דּוֹמֶה, כִּי טַעַם דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא הוּא לְצַד שֶׁנֶּחְשָׁדִים הֵם עַל הַגָּזֵל וְהֶחָמָס, אֲבָל אַתָּה נְשִׂיא אֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ גְּדֻלָּתְךָ הִיא לְצַד מַעֲלַת צִדְקָתְךָ וּנְקִיּוּת כַּפֶּיךָ, וְאֵין לָחוּשׁ לָזֶה, וַחֲזָקָתְךָ חֲזָקָה שֶׁאֵין כְּנֶגְדָּהּ טַעֲנָה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוְּנוּ בְּאָמְרָם שְׁמָעֵנוּ פֵּרוּשׁ הָבֵן דְּבָרֵינוּ לְהֵיכָן נוֹטִים. לָזֶה אָמַר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם וְגוֹמֵר, פֵּרוּשׁ, אִם כַּוָּנַתְכֶם הִיא בְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵיכֶם שֶׁאַתֶּם חֲפֵצִים לִקְבּוֹר וְגוֹ׳ שְׁמָעוּנִי וֶהֱיוּ אַתֶּם סַרְסוּרִים בֵּינִי וּבֵין עֶפְרוֹן וְגוֹ׳. אֲבָל זוּלַת זֶה יֻכְרַע הַדָּבָר שֶׁפֵּרוּשׁ דִּבְרֵיהֶם הוּא כַּפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן וְאֵין רְצוֹנָם לִקְבּוֹר וְכוּ׳: