בתולה. מִמְּקוֹם בְּתוּלִים (בראשית רבה):
ואיש לא ידעה. שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, לְפִי שֶׁבְּנוֹת הַגּוֹיִם הָיוּ מְשַׁמְּרוֹת מְקוֹם בְּתוּלֵיהֶן וּמַפְקִירוֹת עַצְמָן מִמָּקוֹם אַחֵר, הֵעִיד עַל זוֹ שֶׁנְּקִיָּה מִכֹּל:
וְעוּלֶמְתָּא שַׁפִּירַת חֵיזוּ (נ''י שַׁפִּירָא לְמֶחֱזֵי) לַחֲדָא בְּתֻלְתָּא וּגְבַר לָא יַדְעָהּ וּנְחָתַת לְעֵינָא וּמְלַת קוּלְתַהּ וּסְלֵקָת
ואיש לא ידעה. רחוק שידבר הכתוב על חוץ הדרך, רק פי' שיתכן שתהיה הנערה בתולה וישכב עמה איש גם תהר ואין ראוי לגלות דבר ערוה:
ואיש לא ידעה - אפילו מעשה חידודין כי צנועה הייתה.
טוֹבַת מַרְאֶה. יְפַת הַצֶּבַע.
[טבת מראה מאד קודם שילדה, אבל לאחר מכן כי טבת מראה היא]. בתולה חז״ק מאי רבותא הוא למאן דאמר בת שלש שנים היתה הרי בתולותיה חוזרים אם נבעלה כבר.
