בְּרֵאשִׁית כ״ד · ט״ז

וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃

במילים פשוטות

הנערה טובת מראה מאוד, בתולה ואיש לא ידעה, והיא יורדת אל העין, ממלאת כדה ועולה. רש״י מבאר ש״ואיש לא ידעה״ בא להעיד שהיא נקייה מכל, כי בנות הגויים היו נוהגות בפריצות, וכאן העיד הכתוב שרבקה הייתה טהורה לחלוטין. אבן עזרא מבאר בדרך אחרת שהכתוב מדגיש שהיא בתולה ולא נבעלה כלל. רשב״ם מוסיף שהיא הייתה צנועה. ספורנו מבאר ש״טובת מראה״ פירושו יפת צבע. הכתוב משבח את רבקה גם ביופיה החיצוני וגם בצניעותה ובטהרתה, ומראה שהיא ראויה מכל הבחינות להיכנס לבית אברהם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, רשב״ם, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בתולה. מִמְּקוֹם בְּתוּלִים (בראשית רבה):

ואיש לא ידעה. שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, לְפִי שֶׁבְּנוֹת הַגּוֹיִם הָיוּ מְשַׁמְּרוֹת מְקוֹם בְּתוּלֵיהֶן וּמַפְקִירוֹת עַצְמָן מִמָּקוֹם אַחֵר, הֵעִיד עַל זוֹ שֶׁנְּקִיָּה מִכֹּל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעוּלֶמְתָּא שַׁפִּירַת חֵיזוּ (נ''י שַׁפִּירָא לְמֶחֱזֵי) לַחֲדָא בְּתֻלְתָּא וּגְבַר לָא יַדְעָהּ וּנְחָתַת לְעֵינָא וּמְלַת קוּלְתַהּ וּסְלֵקָת

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואיש לא ידעה. רחוק שידבר הכתוב על חוץ הדרך, רק פי' שיתכן שתהיה הנערה בתולה וישכב עמה איש גם תהר ואין ראוי לגלות דבר ערוה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ואיש לא ידעה - אפילו מעשה חידודין כי צנועה הייתה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

טוֹבַת מַרְאֶה. יְפַת הַצֶּבַע.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

[טבת מראה מאד קודם שילדה, אבל לאחר מכן כי טבת מראה היא]. בתולה חז״‎ק מאי רבותא הוא למאן דאמר בת שלש שנים היתה הרי בתולותיה חוזרים אם נבעלה כבר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל