בְּרֵאשִׁית כ״ד · כ׳

וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רׇץ ע֛וֹד אֶֽל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכׇל־גְּמַלָּֽיו׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

רבקה ממהרת, מערה את כדה אל השוקת, רצה עוד אל הבאר לשאוב, ושואבת לכל גמליו. רש״י מבאר ש״ותער״ הוא לשון נפיצה, כלשון המשנה המערה מכלי אל כלי, ו״השוקת״ היא אבן חלולה שהגמלים שותים בה. חזקוני מעיר שרבקה נהגה דרך ארץ שלא הערתה את שיירי המים לתוך המעיין. ספורנו מבאר שהמהירות בעבודתה מורה על כבוד שנתנה לאורח. הכתוב מדגיש את זריזותה של רבקה: היא רצה שוב ושוב אל הבאר וממלאת מים לעשרת הגמלים - מלאכה גדולה וקשה - בשמחה ובמרץ, ובכך מוכיחה את גודל חסדה ואת התאמתה לסימן.
מבוסס על רש״י, חזקוני, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ותער. לְשׁוֹן נְפִיצָה, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כֶּלִי, וּבַמִּקְרָא יֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה אַל תְּעַר נַפְשִׁי (תהילים קמא), אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ (ישעיהו נ"ג):

השקת. אֶבֶן חֲלוּלָה שֶׁשּׁוֹתִים בָּה הַגְּמַלִּים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאוֹחִיאַת וּנְפָצַת קוּלְתַהּ לְבֵית שַׁקְיָא וּרְהָטַת עוֹד לְבֵירָא לְמִמְלֵי וּמְלַת לְכָל גַּמְלוֹהִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ותער - כמו ותערה כמו ותכל ותכלה מגזרת וקיר ערה מגן.

השוקת - מלשון וישק צאן לבן. שם דבר, כמו בושת מלשון גם בוש לא יבושו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַתְּמַהֵר. כִּי הַמְּהִירוּת בַּעֲבוֹדַת הַמְשָׁרֵת יוֹרֶה עַל הֱיוֹת הַנֶּעֱבָד נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ.

וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר. אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמַּעְיָן שֶׁמִּמֶּנּוּ יִשְׁתּוּ הַבְּהֵמוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ותער כדה אל השקת דרך ארץ עשתה שלא הערתה תוך המעין מה שהותיר אליעזר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל