וַיְהִ֣י ׀ כִּרְאֹ֣ת אֶת־הַנֶּ֗זֶם וְֽאֶת־הַצְּמִדִים֮ עַל־יְדֵ֣י אֲחֹתוֹ֒ וּכְשׇׁמְע֗וֹ אֶת־דִּבְרֵ֞י רִבְקָ֤ה אֲחֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר אֵלַ֖י הָאִ֑ישׁ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד עַל־הַגְּמַלִּ֖ים עַל־הָעָֽיִן׃

על הגמלים. לְשָׁמְרָן, כְּמוֹ וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם (בראשית י״ח:ח׳), לְשַׁמְּשָׁם:

וַהֲוָה כַּד חָזָא יָת קָדָשָׁא וְיָת שֵׁירַיָּא עַל יְדֵי אֲחָתֵהּ וְכַד שְׁמַע יָת פִּתְגָּמֵי רִבְקָה אֲחָתֵהּ לְמֵימַר כְּדֵין מַלֵּיל עִמִּי גַּבְרָא וַאֲתָא לְוַת גַּבְרָא וְהָא קָאֵם עִלַּוֵּי גַּמְלַיָּא עַל עֵינָא

וַיְהִי כִּרְאוֹת אֶת הַנֶּזֶם וְהַצְּמִידִים עַל יְדֵי אֲחוֹתוֹ. וְחָשַׁב שֶׁאֵין רָאוּי לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה:

וּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה. שֶׁשָּׁאַל לָהּ הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין.

וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ. לְהַכְנִיסוֹ בְּבֵיתוֹ.

וְהִנֵּה עוֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים. לָתוּר לְצָרְכֵיהֶם, בִּלְתִּי מְצַפֶּה לָלוּן בְּבֵית אָבִיהָ שֶׁל רִבְקָה עַד בֹּא דָּבָר מֵעִמּוֹ.

[על הגמלים על העין סמוך לגמלים, סמוך לעין].

וַיָּבֹא אֶל וְגוֹ׳ וְהִנֵּה עוֹמֵד עַל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ בְּאָׁמְרוֹ וְהִנֵּה עוֹמֵד וְגוֹ׳, וְעַל פִּי דִּבְרֵי רַזַ״ל (ילקוט שמעוני קט) שֶׁאָמְרוּ כִּי הִכִּיר אֱלִיעֶזֶר בִּמְרוּצָתוֹ שֶׁל לָבָן לְרָעָה, וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וְהֶעֱמִיד הַגְּמַלִּים בָּאֲוִיר עַל הָעַיִן, וְהוּא אָמְרוֹ הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן, וְהוּא עָמַד עַל הַגְּמַלִּים דִּכְתִיב ״וְהִנֵּה עוֹמֵד״ וְגוֹ׳, וּמִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ קָרָא לוֹ לָבָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״בֹּא בְּרוּךְ ה׳״, וְאַחַר שֶׁבָּא מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ דִּבֵּר אֵלָיו ״לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ״. וּבָזֶה לֹא קָשֶׁה לָמָּה הִקְדִּים לוֹמַר ״בֹּא״ וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״לָמָּה תַעֲמֹד״ וְגוֹ׳, כִּי מֵהָרָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״לָמָּה תַעֲמֹד״ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״בֹּא״ וְגוֹ׳:

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְהִנֵּה עֹמֵד וְגוֹ׳, שֶׁהֲגַם שֶׁשָּׁאֹל שָׁאַל הָאִישׁ אֶת רִבְקָה ״הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם״ וְגוֹ׳, וְאָמְרָה ״גַּם תֶּבֶן״ וְגוֹ׳ ״גַּם מָקוֹם״ וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מִפְּנֵי זֶה נָטָה אַחֲרֶיהָ לָלֶכֶת בֵּית אָבִיהָ, אֶלָּא עָמַד בִּמְקוֹמוֹ עַל הָעָיִן.

וְאָמְרוֹ בּוֹא בְּרוּךְ וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״לָמָּה״ וְגוֹ׳ - נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁמְּזַמְּנוֹ לָבֹא אֶצְלוֹ לֹא לְהַאַכְסִינוֹ בְּבֵיתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בַּחוּץ, אֲבָל לְעוֹלָם צָרְכּוֹ עַל עַצְמוֹ, כִּי עֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה.