אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי׃

העבד מוסר את המשך דברי אברהם: אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי, ולקחת אישה לבני. הפסוק ממשיך את ציטוט השבועה שהשביע אברהם את עבדו. תרגום אונקלוס מתרגם ״אלא לבית אבא תלך ולמשפחתי״. בפשט הפסוק, העבד מדגיש בפני המשפחה את הדרישה המפורשת של אברהם - שהאישה תבוא דווקא מבית אביו וממשפחתו. בכך הוא מבהיר להם שהם עצמם, בני משפחת אברהם, הם היעד המכוון של השליחות. הצגת הדברים בלשון השבועה עצמה נותנת משקל ורצינות לבקשה, ומראה שבחירתם אינה מקרית אלא רצונו המפורש של אברהם.