כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק׃

אברהם מצווה את עבדו ללכת אל ארצו ואל מולדתו ולקחת משם אישה לבנו יצחק. אבן עזרא מבאר ש״ארצי״ היא חרן שבה דר אברהם, ו״מולדתי״ היא אור כשדים. רשב״ם מדגיש שאברהם ביקש דווקא ממשפחתו וממולדתו, ולא מאנשים שאינם קרוביו. חזקוני מוסיף שאברהם לא רצה שאישה נכרייה תירש את נכסי בנו. בעל אור החיים מעיר שגם הליכה זו נכללה בשבועה, ולכן מיד לקח העבד את הגמלים והלך לארם נהריים. אברהם דואג שאשת בנו תבוא ממקום הראוי, מבני משפחתו, ולא מבנות הארץ שסביבו.