וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד אוּלַי֙ לֹא־תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַחֲרַ֖י אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את הֶֽהָשֵׁ֤ב אָשִׁיב֙ אֶת־בִּנְךָ֔ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם׃

וַאֲמַר לֵהּ עַבְדָא מָאִים לָא תֵיבֵי אִתְּתָא לְמֵיתֵי בַתְרַי לְאַרְעָא הָדָא הַאֲתָבָא אָתֵיב יָת בְּרָךְ לְאַרְעָא דִּי נְפַקְתָּא מִתַּמָּן

אולי. ימצא על טעמים רבים, וכן "אולי יעשה זרים" (הושע ח ז)

נפתח ה"א הֶהָשֵב בפתח קטן בעבור שיש ה"א הבנין קמוץ, ואילו נפתח בפתח גדול היה כבד על הלשון:

וְטַעַם אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר אֲדַבֵּר בָּהּ מִכָּל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר שָׁם, אוֹ הָרְאוּיָה לְיִצְחָק:

ההשב אשיב את בנך - אל ארץ אבותיך ואף על פי שזרעו של אברהם לא היה שם קורא אותו השבה, הואיל והיה אברהם שם.

אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם. שֶׁמָּאַסְתָּ אֶת הַמָּקוֹם, וְהִנֵּה אִם אֶשָּׁבַע לָקַחַת אִשָּׁה מִשָּׁם לֹא תַחְפֹּץ הִיא לָבֹא הֵנָּה, אֶשְׁעַבֵּד אֶת בִּנְךָ לִשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, וְיִתְחַיֵּב לָלֶכֶת שָׁם, וְאִם לֹא יֵלֵךְ יִבְגֹּד בְּאֵשֶׁת נְעוּרָיו:

ההשב אשיב את בנך אעפ״‎י שמעולם לא בא יצחק לשם מאחר שאליעזר ישוב קרי ליה שיבה גבי יצחק כמו שמצינו ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה ואעפ״‎י שמעולם לא היתה שם רות קורא בה לשון שיבה, לפי שלגבי נעמי ההולכת עמה הויא שיבה גמורה.