וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃

המשפחה אומרת: נקרא לנערה ונשאלה את פיה. רש״י מבאר שמכאן שאין משיאין את האישה אלא מדעתה. רשב״ם מסביר שישאלו אותה אם תרצה להתעכב ימים או עשור כדבריהם, או ללכת מיד כדברי העבד. ספורנו מבאר ש״נשאלה את פיה״ פירושו אם תסבול דעתה ללכת עתה עמו. בפשט הפסוק, כאשר נתגלעה מחלוקת בין המשפחה לעבד בעניין מועד היציאה, מחליטים לפנות אל רבקה עצמה ולשמוע את רצונה. הכתוב מלמד עיקרון חשוב - שאין להשיא אישה בעל כורחה אלא מדעתה ובהסכמתה - ורבקה עצמה תכריע את השאלה של מתי לצאת לדרך.