וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃

קוראים לרבקה ואומרים אליה: התלכי עם האיש הזה, ותאמר אלך. רש״י מבאר ש״אלך״ פירושו מעצמי, ואף אם אינכם רוצים. רשב״ם מוסיף שרבקה אמרה שאינה חוששת להתעכב בשביל קישוט עצמה, אלא מוכנה ללכת מיד. בפשט הפסוק, רבקה נשאלת ישירות אם היא מוכנה ללכת עם העבד, והיא משיבה בנחישות ובנכונות מלאה - ״אלך״. תשובתה הנחרצת של רבקה מגלה את אומץ ליבה ואת הכרתה בגודל השעה: היא מוכנה לעזוב את בית משפחתה ולצאת מיד לארץ רחוקה כדי להינשא ליצחק. בכך היא מכריעה את המחלוקת לטובת העבד ומאשרת את נכונותה להיות חלק מבית אברהם.