וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה׃

אברהם משיב לעבד: הישמר לך פן תשיב את בני לשם. אברהם מבהיר בתקיפות שבשום אופן אין להחזיר את יצחק אל ארץ מולדתו. אבן עזרא מבאר את דקדוק לשון ״הישמר״. בפשט הפסוק, אברהם קובע גבול ברור לשליחות: אם האישה לא תסכים לבוא, העבד יהיה פטור מן השבועה, אך אסור בהחלט להוציא את יצחק מארץ כנען. הדבר קשור לקדושת יצחק ולהבטחת הארץ לזרעו של אברהם. אברהם עומד על כך שיצחק יישאר בארץ שהובטחה לו, ולא ישוב אל המקום שממנו יצא אביו.