הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃

הכתוב חוזר ומדגיש שהשדה שבו נקבר אברהם הוא אותו שדה שקנה מאת בני חת, ושם נקברו אברהם ושרה אשתו יחד. אין כאן פירוש מיוחד מן המפרשים על הפסוק, ולפי הפשט הכתוב מבליט שאברהם נקבר במקום שרכש בכסף מלא וכדין, כפי שסופר בהרחבה בפרשת קניית מערת המכפלה. חזרת הכתוב על היות השדה קנוי מבני חת נועדה לחזק את זכות האחוזה ולהוציא מלב כל מערער. בכך מתאחדים אברהם ושרה בקבורתם באחוזה שקנו בחייהם, והכתוב מקשר בין מות אברהם לבין הקניין שהיה ראשית אחיזתם של האבות בארץ ישראל, ומכין את המעבר אל פרשת יצחק בנו.