וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃ {פ}

ויהי אחרי מות אברהם ויברך וגו'. נִחֲמוֹ תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים. דָּ"אַ אַעַ"פִּ שֶׁמָּסַר הַקָּבָּ"ה אֶת הַבְּרָכוֹת לְאַבְרָהָם, נִתְיָרֵא לְבָרֵךְ אֶת יִצְחָק מִפְּנֵי שֶׁצָּפָה אֶת עֵשָׂו יוֹצֵא מִמֶּנוּ, אָמַר יָבֹא בַּעַל הַבְּרָכוֹת וִיבָרֵךְ אֵת אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינָיו, וּבָא הַקָּבָּ"ה וּבֵרְכוֹ (סוטה י"ד):

וַהֲוָה בָּתַר דְּמִית אַבְרָהָם וּבָרֵךְ יְיָ יָת יִצְחָק בְּרֵהּ וִיתֵב יִצְחָק עִם בֵּירָא דְמַלְאָךְ קַיָּמָא אִתְחֲזֵי עֲלַהּ

וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי קָרוֹב אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, אוֹ בַּעֲבוּר שֶׁאֵינֶנּוּ עִיר אָמַר כִּי נָטָה אָהֳלוֹ אֵצֶל הַבְּאֵר:

ויהי אחרי מות אברהם פרש״‎י אעפ״‎י שמסר הקב״‎ה את הברכות לאברהם וכו׳‎ וא״‎ת הרי לעיל לאלתר פרש״‎י אמר רבי נחמיה ברכה דיאתיקי כו׳‎ אלא יש לומר אעפ״‎י שאברהם מסרם ליצחק לא ברכו אברהם.

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ. לֹא רָצָה לְבָרְכוֹ בְּחַיֵּי אַבְרָהָם, לְפִי שֶׁכְּבָר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם ״וֶהְיֵה בְּרָכָה״ (בראשית יב:ב), הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת בְּיָדְךָ, וְאֵיךְ יִקַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיָּדוֹ מַה שֶּׁכְּבָר נָתַן לוֹ? וְאַבְרָהָם לֹא רָצָה לְבָרֵךְ אֶת יִצְחָק, כִּי הָיָה יָרֵא פֶּן יִהְיֶה גַּם עֵשָׂו בִּכְלַל הַבְּרָכָה. וְיַעַן כִּי לֹא פֵרֵשׁ בַּמִּקְרָא בַּמֶּה בֵּרְכוֹ, וְעוֹד מִלַּת ״בְּנוֹ״ מְיֻתֶּרֶת, וְכִי עֲדַיִן לֹא יָדַעְנוּ שֶׁיִּצְחָק הָיָה בְּנוֹ, נוּכַל לוֹמַר שֶׁבֵּרְכוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּנוֹ לְכָל דָּבָר הוּא לְבַדּוֹ וְלֹא בְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים, כִּי הֵמָּה דּוֹמִים כְּאִלּוּ אֵינָן בָּנָיו, רַק יִצְחָק לְבַדּוֹ יִקָּרֵא בְּנוֹ וְלוֹ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה.