הכתוב ממשיך במניין בני ישמעאל: משמע, דומה ומשא. אלו שלושה שמות נוספים מתוך שנים עשר בניו הנמנים לאורך הפסוקים. אין כאן פירוש מיוחד מן המפרשים על הפסוק, ולפי הפשט הכתוב משלים את רשימת השבטים שיצאו מישמעאל. השמות עצמם נעשו לשמות מקומות ואומות במזרח, והכתוב מוסיף אותם למניין כדי להגיע לשנים עשר הנשיאים שהובטחו לאברהם על ישמעאל. בקיצור הלשון של הפסוק ניכר שהתורה מוסרת את הייחוס בלבד, בלא הרחבה של סיפור או פרשנות, שכן עיקר עניינה הוא בהמשך בשלשלת יצחק ובניו, ולא בבני ישמעאל שנזכרים רק כדי להשלים את קיום ההבטחה.