חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃

הכתוב חותם את מניין בני ישמעאל בשמות האחרונים: חדד, תימא, יטור, נפיש וקדמה. חזקוני מעיר על הכתיב שהשם ״חדד״ נכתב בשני דלתי״ן, בניגוד למקומות אחרים. אלו הם השמות המשלימים את שנים עשר בני ישמעאל שנמנו בפסוקים הקודמים. לפי הפשט הכתוב מסיים את רשימת השבטים שהיו לנשיאי אומות, ורבים מהם נעשו לשמות מקומות ידועים במדבר ובמזרח. עם סיום המניין נכון הכתוב לסכם בפסוק הבא את מספר בני ישמעאל ואת מהותם כשנים עשר נשיאים לאומותם, כפי שהובטח לאברהם, ובכך תיחתם פרשת ישמעאל.