וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ אַ֣ךְ הִנֵּ֤ה אִשְׁתְּךָ֙ הִ֔וא וְאֵ֥יךְ אָמַ֖רְתָּ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יִצְחָ֔ק כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־אָמ֖וּת עָלֶֽיהָ׃

אבימלך קרא ליצחק ואמר ״אך הנה אשתך היא ואיך אמרת אחותי היא״, והשיב יצחק ״כי אמרתי פן אמות עליה״. אין כאן פירוש מיוחד מן המפרשים על הפסוק. לפי הפשט אבימלך מוכיח את יצחק על שהעלים את היות רבקה אשתו וסיכן בכך את אנשי המקום, ויצחק מסביר שעשה זאת מפני פחד מוות - שחשש שיהרגוהו בגלל אשתו. הדו־שיח חושף את האמת בגלוי, ומראה שיצחק פעל מתוך יראה לחייו, בדומה לחששו של אברהם במצבים דומים.