וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃

רבקה מלבישה את עורות גדיי העיזים על ידיו של יעקב ועל חלקת צווארו, המקום החלק שאין בו שיער. חזקוני מסביר שהלבישה על הידיים נעשתה מפני ששער הגדיים קשה משל טלאים ודומה לשער אדם, ולכן התאים לחקות את שיערו של עשו. אונקלוס מתרגם כפשוטו: ואת עורות גדיי העיזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צווארו. הפסוק מתאר את השלמת התחפושת - כיסוי הידיים והצוואר החלקים של יעקב בעורות, כדי שאם ימשש יצחק את בנו, ירגיש שיער כשל עשו. זהו הפתרון לחשש שהעלה יעקב קודם לכן, שאביו יגלה במישוש שהוא חלק. בכך מסתיימות ההכנות, ויעקב מוכן לגשת אל אביו עם המטעמים.