בְּרֵאשִׁית כ״ז · כ״ה

וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ׃

במילים פשוטות

יצחק מבקש שיגישו לו לאכול מציד בנו כדי שנפשו תברכהו, יעקב מגיש לו והוא אוכל, ואף מביא לו יין והוא שותה. אבן עזרא מאריך בדקדוק לשוני על צורת המילים בפסוק. חזקוני מסביר שהבאת היין נועדה כדי שהיין יערבב מעט את דעתו של יצחק, ולא ידקדק אם הוא עשו אם לא. אונקלוס מתרגם כפשוטו את האכילה והשתייה. הפסוק מתאר את השלב שבו יצחק אוכל את המטעמים ושותה את היין, וכך מתקיים התנאי שהציב בתחילה - שיאכל לפני שיברך. לפי חזקוני, אף שתיית היין תורמת להצלחת התוכנית, בכך שהיא מטשטשת מעט את חושיו של יצחק. עתה, לאחר האכילה והשתייה, מתקרב הרגע של מתן הברכה בפועל.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר קָרֵיב קֳדָמַי וְאֵיכוּל מִצֵידָא דִּבְרִי בְּדִיל דִּי תְבָרְכִנָּךְ נַפְשִׁי וְקָרֵיב לֵהּ וַאֲכַל וְאַיְתִי (נ''י וְאָעֵל) לֵהּ חַמְרָא וּשְׁתִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואכלה מציד בני. האל"ף סימן המדבד, והנה הנעלם שהוא אחריו תחת אל"ף השרש, וכן "אומרה לאל כלעי" (תהלים מב י),

דגשות נו"ן תברכני (בראשית כז יט) לחסרון נו"ן הנוסף כמו "יסובבנהו" (דבר' לב י) וכן "ישחרונני" (הושע ה טו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויבא לו יין וישת שהיין מערבב קצת דעתו של אדם ולא ידקדק אם הוא עשו אם לא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל