בְּרֵאשִׁית כ״ח · ט״ו

וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֙יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזׇבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ה׳ מבטיח ליעקב שהוא עמו, ישמרהו בכל אשר ילך, ישיבהו אל האדמה הזאת, ולא יעזבהו עד אשר יעשה את אשר דיבר לו. רש״י מסביר ש״אנוכי עמך״ נאמר לפי שיעקב היה ירא מעשו ומלבן, ושהמילה ״אם״ בביטוי ״עד אשר אם עשיתי״ משמשת בלשון ״כי״, ושמה שהובטח לאברהם על זרעו הובטח ליעקב ולא לעשו. רשב״ם מבאר ש״כי לא אעזבך״ מכוון לשמירה בדרכים, שבהן צריך אדם שמירת מלאכים יותר. אונקלוס מתרגם ״אנוכי עמך״ - מימרי בסעדך. הפסוק חותם את הבטחת ה׳ ליעקב בהבטחת ליווי ושמירה אישית: ה׳ יהיה עמו בכל דרכיו, ישמרהו וישיבהו לארץ בשלום. הבטחה זו מרגיעה את יעקב היוצא לגלות מפני עשו ולבן, ומבטיחה לו שההשגחה תלווה אותו עד קיום כל ההבטחות.
מבוסס על רש״י, רשב״ם, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אנכי עמך. לְפִי שֶׁהָיָה יָרֵא מֵעֵשָׂו וּמִלָּבָן:

עד אשר אם עשיתי. אִם מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כִּי (גיטין צ'):

דברתי לך. לְצָרְכְּךָ וְעָלֶיךָ; מַה שֶּׁהִבְטַחְתִּי לְאַבְרָהָם עַל זַרְעוֹ, לְךָ הִבְטַחְתִּיו וְלֹא לְעֵשָׂו, שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לוֹ כִּי יִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע אֶלָּא כִּי בְיִצְחָק, וְלֹא כָּל יִצְחָק, וְכֵן כָּל לִי וּלְךָ וְלוֹ וְלָהֶם הַסְּמוּכִים אֵצֶל דִּבּוּר מְשַׁמְּשִׁים לְשוֹן עַל, וְזֶה יוֹכִיחַ, שֶׁהֲרֵי עִם יַעֲקֹב לֹא דִבֵּר קֹדֶם לָכֵן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְהָא מֵימְרִי בְּסַעְדָךְ וְאֶטְרִנָךְ בְּכָל אֲתַר דִּי תְהַךְ וַאֲתֵיבִנָּךְ לְאַרְעָא הָדָא אֲרֵי לָא אֶשְׁבְּקִנָּךְ עַד דִּי אֶעְבֵּיד יָת דִּי מַלֵּלִית לָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

כי לא אעזבך - בדרכים.

עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי - עליך להשיבך אל האדמה הזאת כי בדרכים אתה צריך שמירת מלאכים יותר, כדכתיב: כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ. וְזֶה שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאַחַר רוֹב הַגָּלוּת תִּפְרוֹץ כָּל גְּבוּל וְלֹא תֹאבַד בְּצָרוֹת הַגָּלוּת, יִהְיֶה מִפְּנֵי שֶׁבִּימֵי הַגָּלוּת לֹא אֶעֱזָבְךָ, כְּאָמְרוֹ "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם" (ויקרא כו:מד).

עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי. בְּעוֹד שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ עַתָּה בְּאָמְרִי וּפָרַצְתָּ, כִּי מִלַּת עַד תּוֹרֶה לִפְעָמִים כְּמוֹ בְּעוֹד, כְּמוֹ "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ" (שיר השירים א:יב), "עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת" (משלי ח:כו). אָמְנָם אַחַר שֶׁתַּעֲשֶׂה זֹאת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה, לֹא בִּלְבַד יִגְמֹל חֶסֶד לְעַמּוֹ שֶׁלֹּא לְעָזְבָם, אֲבָל יַגְבִּיר עָלָיו חַסְדּוֹ לְהִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכֵנוּ, כְּאָמְרוֹ "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם" (ויקרא כו:יב).

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ושמרתיך שמירה היה צריך מפני עשו אחיו והשבתיך אל האדמה הזאת וכן כתיב וישב יעקב אל יצחק אביו.

כי לא אעזבך בדרך הזה את אשר דברתי לך להשיבך אל האדמה הזאת, שהרי בדרכים אדם צריך שימור כדכתיב לשמרך בכל דרכיך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל