והאבן הזאת. כָּךְ תְּפָרֵשׁ וָי"ו זוֹ שֶׁל וְהָאֶבֶן: אִם תַּעֲשֶׂה לִי אֶת אֵלֶּה, אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת:
והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וגו'. כְּתַרְגּוּמוֹ אֱהִי פָלַח עֲלָהּ קֳדָם ה', וְכֵן עָשָׂה בְשׁוּבוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; כְּשֶׁאָמַר לוֹ קוּם עֲלֵה בֵית אֵל (שם ל"ה י"ד) מַה נֶּאֱמַר שָׁם? וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ:
וְאַבְנָא הָדָא דִי שַׁוֵּיתִי קָמָא תְּהֵי דִי אֵהֵי פָלַח עֲלַהּ קֳדָם יְיָ וְכֹל דִּי תִתֶּן לִי חַד מִן עַשְׂרָא אַפְרְשִׁנֵּהּ קֳדָמָךְ
וטעם יהיה בית אלהים. מקום קבוע לתפלתי ולהוציא שם מעשר מכל אשר תתן לי ממון לתתו למי שהוא ראוי לקחתו לכבוד ד', ולהיות לוי עשירי דרך דרש כי אין בתורה שיתן האדם מעשר בניו רק מעשר בקר וצאן ותבואה:
עשר אעשרנו לך - להקריב לפניך עולה.
והאבן הזאת אקריב עליה קרבנות ואפריש מעשרות. וי״ו דוהאבן יתירה היא והיה ה׳ לאלקים לדיין ונוקם והאבן הזאת. וא״ת איך עשה יעקב מזבח מן האבנים ששם מראשותיו הא אמרי׳ בשלהי זבחים מזבח שלא נשתמש בהן הדיוט וכו׳ אלא י״ל בבמת יחיד אין להקפיד. יהיה בית אלקים מקומה יהיה בית אלקים. ותיבת יהיה לא אאבן קאי ד״א דוגמתו מצינו לשון זכר גבי נקבה אך בגורל יחלק את הארץ אתן את הארץ הזאת ולא נשא אותם הארץ.
וְהָאֶבֶן הַזֹּאת וְגוֹ׳. יֵרָאֶה כִּי הִיא זוֹ אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה (זוהר א:עב) שֶׁהִזְמִינָהּ לַמִּקְדָּשׁ, וּמָצִינוּ לוֹ שֶׁהִזְמִין עֲצֵי שִׁטִּים לַמִּשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר (תנחומא תרומה). וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן ה׳ בְּאָמְרוֹ ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״ (שמות כה:ח) לְשׁוֹן מְזֻמָּן, פֵּרוּשׁ מַה שֶׁכְּבָר הוּזְמַן, כִּי הַמִּשְׁכָּן וְגַם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁנֵיהֶם הִזְמִינָם יַעֲקֹב, ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ חוֹזֵר אֶל שְׁתֵּי הֲכָנוֹת אֵלּוּ.
