וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃

וישא יעקב רגליו. מִשֶּׁנִּתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה שֶׁהֻבְטַח בִּשְׁמִירָה נָשָׂא לִבּוֹ אֶת רַגְלָיו וְנַעֲשָׂה קַל לָלֶכֶת, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּבְ"רַ:

וּנְטַל יַעֲקֹב רַגְלוֹהִי (נ''י רִיגְלוֹהִי) וַאֲזַל לַאֲרַע בְּנֵי מַדִינְחָא

וישא יעקב רגליו - מתוך שהבטיחו הקב"ה הלך בשמחה ובמרוצה.

בני קדם - ארם, כדכתיב: ארם מקדם.

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. הִנֵּה כְּשֶׁיֵּלֵךְ הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ אֶל מָקוֹם מְכֻוָּן מֵאִתּוֹ, יִצְדַּק עָלָיו שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת רַגְלָיו. אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִסַּע מֵאֵיזֶה מָקוֹם מִבְּלִי אֵין שָׁם מָנוֹחַ לְכַף רַגְלוֹ, יִצְדַּק עָלָיו שֶׁרַגְלָיו נוֹשְׂאוֹת אוֹתוֹ, כְּעִנְיַן "יוֹבִילוּהָ רַגְלֶיהָ" (ישעיהו כג:ז).

ארצה בני קדם ארץ ארם כדכתיב ארם מקדם.

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ. לְפִי שֶׁבַּהֲלִיכָה רִאשׁוֹנָה אָמְרוּ רז״ל (סנהדרין צה) שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ, וּלְפִי זֶה לֹא הָיְתָה הַהֲלִיכָה תְּלוּיָה בְּזֵרוּז רַגְלָיו כִּי אִם בְּנֵס, הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁמִּכָּאן וָהָלְאָה לֹא הָלַךְ עַל יְדֵי קְפִיצַת הָאָרֶץ, כִּי אִם בְּרַגְלָיו כִּשְׁאָר אָדָם.

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה כִּי עָנִי הָיָה וְלֹא הָיָה לוֹ לִשָּׂא רַק רַגְלָיו, וַאֲשֶׁר לָזֶה כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר וְחַיָּב לְעַשְּׂרוֹ שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת, כְּאָמְרוֹ ״עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות נ.) מַעֲשֵׂר בַּתְרָא כְּמַעֲשֵׂר קַמָּא, וְהוּא הַחוֹמֶשׁ.

עוֹד יִרְצֶה, כִּי לֹא הֻצְרַךְ לָלֶכֶת אֶלָּא נָשָׂא רַגְלָיו, וְתֵכֶף הָלְכָה אֶצְלוֹ אַרְצָה בְּנֵי קֶדֶם, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״לְאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם״:

וְטַעַם אָמְרוֹ בְנֵי קֶדֶם וְלֹא אָמַר לְחָרָן, כִּי לֹא נִזְדַּמְּנָה לוֹ חָרָן אֶלָּא אֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם שֶׁבָּהּ הָיְתָה עִיר חָרָן, וּמֵה׳ הָיְתָה זֹאת כְּדֵי שֶׁשָּׁם תִּזְדַּמֵּן לוֹ רָחֵל וְיֵדַע מַה שֶׁיָּדַע שָׁם מִמֶּנָּה וְכָל הָעוֹבֵר בֵּינֵיהֶם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג:).