בְּרֵאשִׁית כ״ט · כ״ב

וַיֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כׇּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

לבן אוסף את כל אנשי המקום ועושה משתה. הפסוק מתאר את הכנת חגיגת הנישואין. אונקלוס מתרגם כפשוטו: ואסף לבן את כל אנשי המקום ועשה משתה. על פי הפשט, לבן עורך משתה גדול לכבוד נישואי בתו, ומזמין את כל אנשי המקום. אולם, כפי שיתברר בהמשך, מאחורי החגיגה מסתתרת תוכניתו של לבן להחליף את רחל בלאה. אסיפת אנשי המקום, לפי המדרש שיוזכר בהמשך, קשורה גם לתרמית, שכן לבן ביקש את הסכמתם למעשהו. המשתה מהווה את הרקע החגיגי שבו מתרחשת ההחלפה - בחשכת הלילה, לאחר השמחה והשתייה, מכניס לבן את לאה במקום רחל, מה שיתגלה ליעקב רק למחרת בבוקר לאור היום.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּכְנַשׁ לָבָן יָת כָּל אֲנָשֵׁי אַתְרָא וַעֲבַד מִשְׁתְּיָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל