רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וישמע אלהים אל לאה. שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה וּמְחַזֶּרֶת לְהַרְבּוֹת שְׁבָטִים:
וישמע אלהים אל לאה. שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה וּמְחַזֶּרֶת לְהַרְבּוֹת שְׁבָטִים:
וְקַבִּיל יְיָ צְלוֹתַהּ דְּלֵאָה וְעַדִּיאַת וִילִידַת לְיַעֲקֹב בַּר חֲמִישָׁאֵי
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה. שֶׁהִקְדִּימָה הִשְׁתַּדְּלוּתָהּ בָּזֶה עִם תְּפִלָּתָהּ, בְּאָמְרָהּ נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי, וְזֶה הָיָה הִשְׁתַּדְּלוּת הָרִאשׁוֹן כְּשֶׁהִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ.
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים. מַגִּיד שֶׁהִתְפַּלְּלָה לַה׳.
עוֹד יִרְצֶה כִּי הֵבִין וְיָדַע כַּוָּנָתָהּ בַּמַּעֲשֶׂה, שֶׁהוּא לְתַכְלִית מִצְוָה וְאַהֲבָתָהּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבְמִצְווֹתָיו. וְקִלְקְלָה הַשּׁוּרָה בְּמַעֲשֶׂה זֶה, גַּם ה׳ קִלְקֵל הַשּׁוּרָה, כִּי כְּפִי הַשּׁוּרָה לֹא הָיוּ עוֹלִים לָהּ אֶלָּא אַרְבָּעָה, וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן חֲמִישִׁי יוֹתֵר מֵהַשּׁוּרָה וּבֵן שִׁשִּׁי, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.