בְּרֵאשִׁית ל׳ · י״ח

וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר׃

במילים פשוטות

לאה קוראת לבן החמישי בשם ״יששכר״, ואומרת ״נתן אלוהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי״. רשב״ם מבאר שהשם רומז לשני שכרים: שכר הדודאים ושכר שנתנה שפחתה לאישה. חזקוני מדגיש שלאה ראתה בנתינת השפחה גמילות חסד, שכן היא כבר ילדה בנים ולא היתה זקוקה לכך, ובכל זאת מסרה לו את שפחתה, ועל כך קיבלה שכר. השם נכתב בשני שיני״ן כרמז לכפל השכר.
מבוסס על רשב״ם, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמֶרֶת לֵאָה יְהַב יְיָ אַגְרִי דִּי יְהָבִית אַמְתִי לְבַעְלִי וּקְרַת שְׁמֵהּ יִשָּׂשׂכָר

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

יששכר - שני שכרים: אחד שכר הדודאים ואחד שכר שנתתי שפחתי לאישי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

נתן אלקים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ואע״‎פ שאחותי עשתה כן, היא עשתה לפי שלא היו לה בנים. אבל אני הרבה בנים היו לי ובשביל גמילות חסד שעשיתי שמסרתי לו שפחתי, נתן אלקים שכרי ועל שאמרה כך ושאמרה כי שכר שכרתיך נקרא יששכר בשני שיני״‎ן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל