וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃

אסף. הִכְנִיסָהּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תֵרָאֶה, וְכֵן אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ (ישעיהו ד'), וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיתָה (שמות ט'), אָסְפוּ נָגְהָם (יואל ד'), וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף (ישעיהו ס') - לֹא יִטָּמֵן:

חרפתי. שֶׁהָיִיתִי לְחֶרְפָּה שֶׁאֲנִי עֲקָרָה וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלַי שֶׁאֱעֶלֶה לְחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע. וְאַגָּדָה: כָּל זְמַן שֶׁאֵין לָאִשָּׁה בֵּן, אֵין לָהּ בְּמִי לִתְלוֹת סִרְחוֹנָהּ, מִשֶּׁיֵשׁ לָהּ בֵּן תּוֹלָה בוֹ: מִי שִׁבֵּר כְּלִי זֶה? בִּנְךָ. מִי אָכַל תְּאֵנִים אֵלּוּ? בִּנְךָ:

וְעַדִּיאַת וִילִידַת בָּר וַאֲמֶרֶת כְּנַשׁ יְיָ יָת חִסּוּדִי

אסף אלהים את חרפתי. כטעם כרת, וכן "ונאסף שמחה וגיל" (ישעי' טז י) ואחרים אמרו כי השם ראה החרפות שהי' הנשים מחרפות אותי בעבור היותי עקרה וכאילו נאספו ונתחברו אצל השם, והנה נולדו ליעקב י"ב בנים בז' שנים וכאשר ספרום הקדמונים מצאום בני ששה חדשים וימים במספר, ויתכן שנתנה לאה שפחתה ליעקב קודם שנולד נפתלי, גם הרתה רחל קודם שנולד זבלון, וגם דינה לא ידענו מתי נולדה:

אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי הִכְנִיסָהּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תֵרָאֶה, וְכֵן "וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה" (שמות ט יט), "וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם" (יואל ב י), "וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף" (ישעיהו ס כ), לֹא יִטָּמֵן, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל':כ"ג). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ל':כ"ג) כְּטַעַם כָּרַת, "וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל". וְהַנָּכוֹן דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל':כ"ג) שֶׁעֲשָׂאָן כֻּלָּן לְשׁוֹן קִבּוּץ וְכִנּוּס כִּפְשׁוּטָם, מִלְּשׁוֹן "וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו" (במדבר יא לב), "כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלוּהוּ" (ישעיהו סב ט), וְנִקְרֵאת הַמִּיתָה אֲסִיפָה בִּהְיוֹתוֹ נִקְבָּץ אֶל אֲבוֹתָיו הַמֵּתִים, "וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה" לְהִקָּבֵץ לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וְ"אָסְפוּ נָגְהָם", שֶׁקִּבְּצוּ הָאוֹר בְּתוֹכָם וְלֹא הוֹצִיאוּ אוֹרָם לַחוּץ, אוֹ שֶׁנֶּאֶסְפוּ אֶל הָאֹהֶל אֲשֶׁר לָהֶם בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. וְיֹאמְרוּ אֲסִיפָה בַּחֶרְפָּה, שֶׁתִּתְקַבֵּץ וְלֹא תִּתְפַּזֵּר בֵּין בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת נִדְבָּרִים בָּהּ עוֹד בַּחוּצוֹת:

אסף אלהים - כמו: ואספתו אל תוך ביתך. וכמו: אספתי את שלומי, הכנסת והטמנת את חרפתי שהייתי נקראת עקרה.

אֶת חֶרְפָּתִי. שֶׁקִּבֵּל תְּפִלַּת אֲחוֹתִי וְלֹא הָיָה מְקַבֵּל תְּפִלָּתִי:

אסף אלקים את חרפתי כרת, כמו נאספה שמחה וגיל.