כאשר ילדה רחל את יוסף. מִשֶּׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ (עובדיה א'), אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט לְמֵרָחוֹק, מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף בָּטַח יַעֲקֹב בְּהַקָּבָּ"ה וְרָצָה לָשׁוּב:
וַהֲוָה כַּד יְלִידַת רָחֵל יָת יוֹסֵף וַאֲמַר יַעֲקֹב לְלָבָן שַׁלְּחַנִּי וְאֵיהַךְ לְאַתְרִי וּלְאַרְעִי
שלחני - כי עתה כשנולד יוסף נשלמו שבע שנים אחרות של רחל.
שַׁלְּחֵנִי וְאֵלֵכָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אָז בְּיָדוֹ מִקְנֶה, כִּי בְמַקְלוֹ עָבַר, אָמְנָם הָיָה בְּיָדוֹ דֵּי לִחְיוֹת עִם נָשָׁיו וּבָנָיו, לְפָחוֹת דֵּי לִקְנוֹת לֶחֶם וְשִׂמְלָה וּמָזוֹן לַדֶּרֶךְ, כִּי בְּאֹפֶן אַחֵר לֹא הָיָה רָאוּי לְצַדִּיק וְחָכָם שֶׁיַּחְפֹּץ לָלֶכֶת לָמוּת וּלְהָמִית בָּרָעָב, וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב שֶׁיַּסְכִּים עַל יָדוֹ לָבָן שֶׁהָיָה עָשִׁיר וּנְשׂוּא פָנִים בְּעִירוֹ, וִישַׁלְּחֵהוּ עִם בְּנוֹתָיו וּבְנֵי בְנוֹתָיו לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל בָּרָעָב וּבַצָּמָא וּבְעֵרוֹם בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. וְהִנֵּה לָבָן הִתְחַנֵּן לוֹ שֶׁיֵּשֵׁב עִמּוֹ לְתוֹעַלְתּוֹ כְּאָמְרוֹ וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ:
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף כלומר כאשר תמו ימי עבדותו שהרי בשבע שנים אחרונות נולדו כל השבטים. ורחל ילדה באחרונה דכתיב ורחל עקרה וכשנולד יוסף תמו י״ד שנה של ימי עבדותו לפיכך ויאמר, שלחני ואלכה וגו'. ד״א ויאמר, שלחני אבל קודם שנולד יוסף לא נטל יעקב רשות אמר שמא לא יתן לנו רשות ולא יניחנו ללכת עמו, כי ירא לאמר ישנאנה ויגרשנה לפי שהיא עקרה, תנן התם בסדר עולם אחד עשר שבטים ודינה כולם נולדו בשבע שנים כל אחד ואחד לשבעה חדשים. פי׳ לכל אחד ואחד ששה חדשים לעיבור ושבוע לטומאה. והכי קיי״ל יולדת לשבעה יולדת למקוטעין.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגוֹ׳. טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב ״שַׁלְּחֵנִי נָא״ כִּי אִם אַחַר שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, לְפִי שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מְסֻפָּק אִם יֵצְאוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים אוֹ לֹא, כִּדְמַסִּיק (בבר״ר סח יא) אָמַר יַעֲקֹב: ״אִם הָאֲבָנִים מִתְאַחוֹת זוֹ לָזוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים״ כוּ׳. שְׁמַע מִינָהּ שֶׁהָיָה מְסֻפָּק אִם יֵצְאוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. וּכְשֶׁאָמְרָה רָחֵל בִּנְבוּאָה ״יֹסֵף ה׳ לִי בֵּן אַחֵר״ וְלֹא בִּקְשָׁה בָּנִים הַרְבֵּה, שְׁמַע מִינָהּ שֶׁרוּחַ ה׳ דִּבֶּר בָּהּ שֶׁיֵּצְאוּ מִן יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וְלֹא יוֹתֵר. עַל כֵּן אָמַר יַעֲקֹב ״שַׁלְּחֵנִי נָא״, כִּי אָז הָיָה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יוּכַל עֵשָׂו לְהָרְגוֹ, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִין, גַּם לֹא הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת עֲדַיִן, שֶׁהֲרֵי עָשָׂה בְּסֻכּוֹת זְמַן רַב בְּעֵרֶךְ שְׁתֵּי שָׁנִים וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד בִּנְיָמִין. וּמִצַּד שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יוּכַל לוֹ עֵשָׂו, עַל כֵּן אָמַר ״שַׁלְּחֵנִי נָא״ עַכְשָׁיו, כִּי וַדַּאי לֹא יַעֲשֶׂה לִי מְאוּמָה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִמֶּנִּי עֲדַיִן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.
וְרז״ל אָמְרוּ (בראשית רבה עג ז) מִשֶּׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, דְּהַיְנוּ יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א יח) ״וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ״ כוּ׳. אַף עַל פִּי שֶׁמִּקְרָא זֶה נֶאֱמַר לֶעָתִיד, אוּלַי יָדַע יַעֲקֹב בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁסּוֹפוֹ לִפּוֹל בְּיַד יוֹסֵף, וְאַף עַל גַּב שֶׁאִיהוּ לָא חֲזָא, מַזָּלֵיהּ חֲזָא, עַל כֵּן וַדַּאי יִפּוֹל לִבּוֹ שֶׁל עֵשָׂו בִּרְאוֹתוֹ אֶת יוֹסֵף, וְעַל כֵּן לֹא יוּכַל לוֹ לְיַעֲקֹב. וְעוֹד, שֶׁיּוֹסֵף שְׂטָנוֹ, לְפִי שֶׁעֵשָׂו אֵין לוֹ טַעֲנָה עַל יַעֲקֹב כִּי אִם מַה שֶּׁלָּקַח מִמֶּנּוּ הַבְּכוֹרָה, וְלֶעָתִיד יוֹסֵף מֵשִׁיב לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁנִּלְקְחָה הַבְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן עַל יְדֵי חִלּוּל יְצוּעֵי אָבִיו וְנִתְּנָה לְיוֹסֵף, כָּךְ בַּדִּין נִלְקְחָה מֵעֵשָׂו שֶׁהָיָה צָד נָשִׁים תַּחַת בַּעֲלֵיהֶן וְנִתְּנָה לְיַעֲקֹב, וְקַבָּלַת הַבְּרָכוֹת תָּלוּי בַּבְּכוֹרָה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת (בראשית כה לא). טַעַם אַחֵר: קֹדֶם שֶׁיָּלְדָה רָחֵל, הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ לָבוֹא אֶל אָבִיו, שֶׁלֹּא יֹאמַר שֶׁלָּקַח אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר לְשֵׁם תַּאֲוָה, כִּי מִטַּעַם זֶה אָמְרָה רָחֵל ״אָסַף אֱלֹהִים חֶרְפָּתִי״ (בראשית ל לג), כִּי חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ שֶׁלֹּא לְקִיּוּם הַמִּין, חֶרְפָּה הִיא לָנוּ.
