וענתה בי וגו'. אִם תַּחְשְׁדֵנִי שֶׁאֲנִי נוֹטֵל מִשֶּׁלְּךָ כְּלוּם, תַּעֲנֶה בִי צִדְקָתִי כִּי תָבֹא צִדְקָתִי וְתָעִיד עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִמְצָא בְעֶדְרִי כִּי אִם נְקֻדִּים וּטְלוּאִים, וְכָל שֶׁתִּמְצָא בָהֶן שֶׁאֵינוֹ נָקֹד אוֹ טָלוּא אוֹ חוּם, בְּיָדוּעַ שֶׁגְּנַבְתִּיו לְךָ וּבִגְנֵבָה הוּא שָׁרוּי אֶצְלִי:
וְתַסְהֵד בִּי זָכוּתִי בְּיוֹם דִּמְחָר אֲרֵי תֵיעוֹל עַל אַגְרִי קֳדָמָךְ כֹּל דִּי לֵיתוֹהִי נְמוֹר וּרְקוֹעַ בְּעִזַּיָּא וּשְׁחוּם בְּאִמְרַיָא גְּנוּבָא הוּא עִמִּי
אשר איננו נקוד וטלוא. נקוד וברוד ועקוד:
בעזים. זכרים ונקבות:
וענתה בי צדקתי - מהיום ולהבא.
לפניך - כשתבא לראות שכרי ולא תמצא בהם אלא נקודים ועקודים.
חום בכשבים - אבל לא בעזים כי רובם חום הם, רוש בלעז.
וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי כִּי תָבֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ. שֶׁכְּשֶׁתָּבֹא צִדְקָתִי לְהֵרָאוֹת הָרָאוּי לְחֶלְקִי בַּנּוֹלָדִים, תָּעִיד לְפָנֶיךָ עַל שְׁלֵמוּת עֲבוֹדָתִי אֲשֶׁר בִּשְׂכָרָהּ יְשַׁנֶּה הָאֵל יִתְבָּרַךְ בַּנּוֹלָדִים אֶת הַחֵלֶק הָרָאוּי לְךָ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שֶׁלִּי.
וענתה בי צדקתי וגו׳ סרסהו וענתה לפניך בי צדקתי ביום מחר כי אתה תבא על שכרי לראות מה לקחתי בשכרי.
ביום בבי״ת.
