והנה העתדים. אַעַ"פִּ שֶׁהִבְדִּילָם לָבָן כֻּלָּם שֶׁלֹּא יִתְעַבְּרוּ הַצֹּאן דֻּגְמָתָן, הָיוּ הַמַּלְאָכִים מְבִיאִין אוֹתָן מֵעֵדֶר הַמָּסוּר בְּיַד בְּנֵי לָבָן לָעֵדֶר שֶׁבְּיַד יַעֲקֹב (בראשית רבה):
וברדים. כְּתַרְגּוּמוֹ וּפַצִּיחִין, פייש"יר בְּלַעַ"ז, חוּט שֶׁל לָבָן מַקִּיף אֶת גּוּפוֹ סָבִיב, חֲבַרְבּוּרוֹת שֶׁלּוֹ פְתוּחָה וּמְפֻלֶּשֶׁת מִזּוֹ אֶל זוֹ; וְאֵין לְהָבִיא עֵד מִן הַמִּקְרָא:
וַהֲוָה בְּעִדַּן דְּאִתְיַחֲמָא עָנָא וּזְקָפִית עַיְנַי וַחֲזֵית בְּחֶלְמָא וְהָא תְיָשַׁיָּא דְּסָלְקִין עַל עָנָא רְגוֹלִין נְמוֹרִין וּפַצִיחִין
וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן זֶה הָיָה אַחַר שֶׁהֶחֱלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ, וּלְכָךְ אָמַר "כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ":
וְטַעַם וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן הֶרְאָה לוֹ בַּחֲלוֹם כִּי יַעֲלוּ עַל הַצֹּאן הָעַתּוּדִים וְכֻלָּם עֲקֻדִּים, וְאַחֲרֵי כֵן הָיוּ כֻּלָּם נְקֻדִּים, וְשׁוּב הָיוּ כֻּלָּם בְּרֻדִּים, וְהִגִּיד כִּי הוּא רוֹאֶה הֶחָמָס שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ לָבָן לְהַחֲלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ, וְיַעֲשֶׂה הַנּוֹלָדִים כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ אֵלָיו יַעֲקֹב, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא יַעֲשֶׂה יַעֲקֹב מַקְלוֹת כִּי בּוֹטֵחַ בַּה' יְשֻׂגַּב (משלי כט כה):
וְהִנֵּה הָעַתּוּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן הַתְּיָשִׁים וְהָאֵילִים יִקָּרְאוּ עַתּוּדִים, כִּי כָל גָּדוֹל בַּצֹּאן יִקָּרֵא כֵן, אַף בִּגְדוֹלֵי הָאֲנָשִׁים "כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ" (ישעיהו יד ט). וְכָתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"א:י') אַף עַל פִּי שֶׁהִבְדִּילָם לָבָן כֻּלָּם שֶׁלֹּא יִתְעַבְּרוּ הַצֹּאן דֻּגְמָתָן, הָיוּ הַמַּלְאָכִים מְבִיאִים אוֹתָן מֵעֵדֶר הַמָּסוּר לִבְנֵי לָבָן לָעֵדֶר שֶׁבְּיַד יַעֲקֹב. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הָיָה זֶה מַרְאֶה לְהַבְטִיחוֹ כִּי יוֹלִידוּ כָּהֵם. וְהָעֵד מִלַּת "וְהִנֵּה", כִּי בְּכָל הַחֲלוֹם יֹאמַר כֵּן (לעיל כח יב יג להלן מ ט טז), כְּטַעַם כְּאִלּוּ הַדָּבָר לְפָנָיו. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ד:ג') לֹא הִזְכִּירוּ הַמַּלְאָכִים אֶלָּא מִמִּדְרָשׁ, אָמְרוּ, "עוֹלִים" אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא "הָעוֹלִים", כִּי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ:
וברדים לשון ברד, יש מהן בהרות לבנות.
