וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־לִֽי׃

יעקב מסכם ואומר שאלוהים הפריש והציל את מקנה אביהן ונתן אותו לו. אבן עזרא מבאר ש״ויצל״ הוא מלשון הפרשה, כמו ״וינצלו את מצרים״. רשב״ם מוסיף שכל לשון ישועה, הצלה וחליצה עניינם הפרשה. אבן עזרא מדגיש שגם דבר זה שסיפר יעקב לנשיו אמת הוא, שראה בחלום שה׳ יעזור לו לחזק את הצאן ולהוליד כרצונו אף בלא המקלות. חזקוני מעיר על הדיוק ״מקנה אביכם״ במ״ם, כלומר את המקנה שהיה שייך לאביהן.