וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע׃

מטוב עד רע. כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים (יבמות ק"ג):

וַאֲתָא מֵימָר מִן קֳדָם יְיָ לְוַת לָבָן אֲרַמָּאָה בְּחֵילְמָא דְּלֵילְיָא וַאֲמַר לֵהּ אִסְתַּמַּר לָךְ דִּילְמָא תְמַלֵּיל עִם יַעֲקֹב מִטַּב עַד בִּישׁ

ויבא אלהים אל לבן האדמי. קודם וידבק אותו, ופי' וכבר בא אלהים, וכבר הראיתיך רבים כמוהו, ובא השם לכבוד יעקב:

מטוב עד רע. שתחשוב אתה שהוא טוב לו, לא תדבר לו להשיבו:

וְטַעַם אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי לְהַגִּיד כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֲרַמִּי וְאַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ אַנְשֵׁי תְּרָפִים וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים (ישעיהו ב ו), בָּא אֵלָיו חֲלוֹם הַנְּבוּאָה לִכְבוֹד הַצַּדִּיק. וְכֵן "וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי", אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָאֲרַמִּי הַקּוֹסֵם בַּעַל הַתְּרָפִים:

מִטּוֹב עַד רָע כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"א:כ"ד). וּפְשׁוּטוֹ, הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה אִם יָשׁוּב עִמְּךָ מִדַּרְכּוֹ, אוֹ פֶּן תַּפְחִידֶנּוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה אִם לֹא יָבֹא עִמְּךָ, כִּי אֲנִי צִוִּיתִיו לָשׁוּב אֶל אַרְצוֹ:

פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב. אֲפִלּוּ דִּבּוּר אָסוּר לְךָ.

מִטּוֹב עַד רָע. לֹא תְּפַתֵּנּוּ שֶׁיָּשׁוּב בְּתִתְּךָ לוֹ תִּקְוָה לְהֵיטִיב עִמּוֹ, וְלֹא תַּגְזֵם אוֹתוֹ לְהָרַע עִמּוֹ.

ויבא אלקים אל לבן פי׳‎ וכבר בא.

מִטּוֹב עַד רָע. וּמַה שֶׁבֵּינֵי בֵּינֵי, הַיְינוּ הַדְּבָרִים הַמִּשְׁתַּמְּעִים לִתְרֵי אַפֵּי. וּלְפִי זֶה אָסַר לוֹ שְׁלֹשָה מִינֵי דְּבָרִים: רִאשׁוֹנָה, אָסַר לוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ מִטּוֹב, דְּבָרִים טוֹבִים וְנִחוּמִים, כִּי טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים, לְפִי שֶׁעַל כָּל פָּנִים לִבּוֹ שֶׁל הָרָשָׁע לְהָרַע לַצַּדִּיק, וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ טוֹבוֹת, וַדַּאי כָּל דְּבָרָיו עַל צַד הַחֲנֻפָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַצַּדִּיק יוֹדֵעַ לְהִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ. וְדָבָר זֶה פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר עִמּוֹ, כִּי יָבֹא לִידֵי הֶזֵּק עַל יָדָם. אֲבָל אֲפִלּוּ הַדִּבּוּר הַמְמֻצָּע הַמִּשְׁתַּמֵּעַ לִתְרֵי אַפֵּי, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא שֶׁמֻּתָּר לְךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְהָיָה לוֹ לָשׂוּם עַל לִבּוֹ וּלְמֵחַשׁ מִיהָא בָּעֵי, קָא מַשְׁמַע לָן מִלַּת ״עַד״ לוֹמַר לוֹ שֶׁאָסוּר לְךָ לְהַטְעוֹתוֹ בִּדְבָרִים. וְלֹא זוֹ שְׁנֵי מִינֵי דְבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם אֲסוּרִים לְךָ, כִּי יוּכַל הַצַּדִּיק לָבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹל עַל יָדָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ רַע גָּמוּר, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא שֶׁמֻּתָּר לְךָ לְגַזֵּם לוֹ בִּדְבָרִים רָעִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר וְנִשְׁמָר מִמֶּנּוּ, וְאִם הוּא לֹא נִזְהָר, אֲנִי אֶת נַפְשִׁי הִצַּלְתִּי, קָא מַשְׁמַע לָן ״רָע״, לוֹמַר לְךָ לֹא תְּגַזֵּם לוֹ וְלֹא תַּעֲשֶׂה לוֹ שׁוּם רָעָה.

וּבְזֶה מְתָרְצִים, מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּסָמוּךְ ״וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֶת הַגַּל הַזֶּה אֵלַי לְרָעָה״ (בראשית לא:נב) - מַשְׁמָע אֲבָל לְטוֹבָה תּוּכַל לַעֲבוֹר, וּבְהַפְכּוֹ אָמַר לָבָן ״אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל״ (בראשית לא:נב) - מַשְׁמָע בְּשׁוּם פָּנִים לֹא אֶעֱבֹר אֲפִלּוּ לְטוֹבָה, וְזֶה לְפִי שֶׁטּוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ, כִּי כְּבָר אֶמֶשׁ אָמַר לִי אֱלֹהִים ״הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב״ (בראשית לא:כט), שְׁמַע מִינָהּ שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בְּטוֹבָתִי, כִּי חָשׁוּד אֲנִי בְּעֵינָיו שֶׁכָּל טוֹבָתִי לְךָ לְרָעָה. וְאָמַר ״אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה״ - אֲפִלּוּ אִם לֹא אֶעֱבֹר גַּם הַמַּצֵּבָה, אֲבָל ״אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי הַגַּל וְהַמַּצֵּבָה לְרָעָה״ (בראשית לא:נב) - מַשְׁמָע אֲבָל הַגַּל לְבַד בְּלֹא הַעֲבָרַת הַמַּצֵּבָה מֻתָּר אַף לְרָעָה, לְפִי שֶׁבֵּינֵי בֵּינֵי וַדַּאי יִנָּחֵם יַעֲקֹב עַל הָרָעָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּלָבָן. וּפְשָׁט זֶה נָכוֹן.