בְּרֵאשִׁית ל״א · כ״ה

וַיַּשֵּׂ֥ג לָבָ֖ן אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב תָּקַ֤ע אֶֽת־אׇהֳלוֹ֙ בָּהָ֔ר וְלָבָ֛ן תָּקַ֥ע אֶת־אֶחָ֖יו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

לבן משיג את יעקב, ויעקב כבר תקע את אוהלו בהר, ולבן תקע את אוהלו עם אחיו בהר הגלעד. אבן עזרא מבאר ש״ולבן תקע את אחיו״ פירושו עם אחיו, ושהלשון מושכת עצמה: כשם שיעקב תקע את אוהלו בהר, כך לבן תקע את אוהלו עם אחיו. חזקוני מבאר ש״תקע את אהלו״ היינו חיבר ונטע את אוהלו. הפסוק מתאר את המפגש בין הרודף לנרדף לאחר שבעת ימי המרדף.
מבוסס על אונקלוס, אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאַדְבֵּיק לָבָן יָת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב פְּרַס יָת מַשְׁכְּנֵהּ בְּטוּרָא וְלָבָן אַשְׁרֵי יָת אֲחוֹהִי בְּטוּרָא דְגִלְעָד

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ולבן תקע את אחיו. עם אחיו,

אהל יעקב מושך עצמו ואחר עמו וכן הוא ויעקב תקע את אהלו בהר, ולבן תקע את אהלו עם אחיו בהר הגלעד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

[ויעקב תקע את אהלו חבר את אהלו].

מקור: ספריא · נחלת הכלל