וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־שָׂרִ֧יתָ עִם־אֱלֹהִ֛ים וְעִם־אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃

לא יעקב. לֹא יֵאָמֵר עוֹד שֶׁהַבְּרָכוֹת בָּאוּ לְךָ בְעָקְבָּה וּרְמִיָּה כִּי אִם בִשְׂרָרָה וְגִלּוּי פָּנִים, וְסוֹפְךָ שֶׁהַקָּבָּ"ה נִגְלֶה אֵלֶיךָ בְּבֵית אֵל וּמַחֲלִיף שִׁמְךָ וְשָׁם הוּא מְבָרֶכְךָ, וַאֲנִי שָׁם אֶהְיֶה וְאוֹדֶה לְךָ עֲלֵיהֶן, וְזֶה שֶׁכָּתוּב וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ (הושע י"ב) - בָּכָה הַמַּלְאָךְ וַיִּתְחַנֶּן לוֹ, וּמַה נִּתְחַנֵּן לוֹ? בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ, הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּנוּ שָׁם; וְלֹא רָצָה יַעֲקֹב, וְעַל כָּרְחוֹ הוֹדָה לוֹ עֲלֵיהֶן, וְזֶהוּ וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם, שֶׁהָיָה מִתְחַנֵּן לְהַמְתִּין לוֹ וְלֹא רָצָה:

ועם אנשים. עֵשָׂו וְלָבָן:

ותוכל. לָהֶם:

וַאֲמַר לָא יַעֲקֹב יִתְאֲמַר עוֹד שְׁמָךְ אֶלָּהֵין יִשְׂרָאֵל אֲרֵי רַבְרְבַת קֳדָם יְיָ וְעִם גּוּבְרַיָּא וִיכָלְתָּא

כי שרית - מגזרת באונו שרה את אלהים כמו קנה קנית. עשה עשית. אבל וישר אל מלאך ויוכל מגזרת שב קם רץ שיאמר ויקם וישר וירץ. ומה שלקה יעקב ונצלע, לפי שהקב"ה הבטיחו והוא היה בורח. וכן מצינו בכל ההולכים בדרך שלא ברצון הקב"ה, או ממאנים ללכת שנענשו. במשה כתיב: שלח נא ביד תשלח ויחר אף ה' במשה. ולפי הדרש, אף על פי שאמרו חכמים בכל מקום חרון אף עושה רושם וכאן מה רושם יש? הלא אהרן אחיך הלוי עתיד הוא להיות לוי ואתה כהן ועכשיו הוא יהיה כהן ואתה לוי. אך לפי הפשט: לפי שהיה מתעצל ללכת כתיב: ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו. וכן ביונה שנבלע במעי הדגה. וכן בבלעם ויחר אף אלהים כי הולך הוא ונעשה חיגר, כדכתיב: ותלחץ רגל בלעם. וילך שפי חיגר כמו: ושפו עצמותיו.

לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ. לְקֵץ הַיָּמִין שֶׁתִּהְיֶה קַיָּם אַחַר אָבְדַן הָאֻמּוֹת, וּבְכֵן יִהְיֶה כְּבָר מְקֻיָּם בְּךָ עִנְיַן יַעֲקֹב, הַמּוֹרֶה קַיָּם בַּסּוֹף, וְלָכֵן לֹא יִפּוֹל עָלֶיךָ אָז עוֹד שֵׁם יַעֲקֹב לְהוֹרוֹת שֶׁתִּהְיֶה בֶּעָקֵב וּבְסוֹף כָּל הָאֻמּוֹת.

כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ. אֲבָל יִקְרְאוּ לְךָ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, לְהוֹרוֹת שֶׁאָז כְּבָר שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים כּוּ', כְּעִנְיַן (ישעיהו כד:כא) "יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה":

כי שרית עם אלקים נעשית שווה למלאכים בשררה וממשלה אבל לא עליהם.

וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל. לְשׁוֹן יָשָׁר אֵל, כִּי יָשָׁר הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה, מִלְּשׁוֹן ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״ (במדבר כד:יז), וְהוֹדָה לוֹ בָּזֶה כִּי יַעֲקֹב רוֹאֶה פְּנֵי אֵל וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ לְסַמֵּא אוֹתוֹ בִּמְצִיאוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ. וּבְאָמְרוֹ ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים״ עָקַר שֵׁם יַעֲקֹב מִמֶּנּוּ, כִּי יַעֲקֹב מוֹרֶה עַל ״עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא״ (ירמיה יז:ט), וְיִשְׂרָאֵל לְשׁוֹן מִישׁוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לֶעָתִיד (ישעיה מ:ד) ״וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר״. וְלֹא מִישׁוֹר הַנִּרְאֶה יָשָׁר בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת כִּי אִם הַנִּרְאֶה יָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם, עַל כֵּן אָמַר ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים״, כִּי עַל יְדֵי כֹּשֶׁר מִפְעָלְךָ תִּהְיֶה שַׂר וְנָגִיד עִם אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וַתּוּכָל. וְזֶהוּ יִשְׂרָאֵל - יָשָׁר אֵל, מִישׁוֹר הַנִּרְאֶה גַּם בְּעֵינֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ.