וַתִּגַּ֧שׁ גַּם־לֵאָ֛ה וִילָדֶ֖יהָ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ וְאַחַ֗ר נִגַּ֥שׁ יוֹסֵ֛ף וְרָחֵ֖ל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃

נגש יוסף ורחל. בְּכֻלָּן הָאִמָּהוֹת נִגָּשׁוֹת לִפְנֵי הַבָּנִים, אֲבָל בְּרָחֵל יוֹסֵף נִגַּשׁ לְפָנֶיהָ, אָמַר אִמִּי יְפַת תֹּאַר, שֶׁמָּא יִתְלֶה בָהּ עֵינָיו אוֹתוֹ רָשָׁע, אֶעֱמֹד כְּנֶגְדָהּ וַאֲעַכְּבֶנּוּ מִלְּהִסְתַּכֵּל בָּהּ; מִכָּאן זָכָה יוֹסֵף לְבִרְכַּת עֲלֵי עַיִן:

וּקְרִיבָא אַף לֵאָה וּבְנָהָא וּסְגִידוּ וּבָתַר כֵּן קְרֵיב יוֹסֵף וְרָחֵל וּסְגִידוּ

נגש יוסף ורחל - לפי הפשט: דרך להזכיר את האיש תחילה, אבל למעלה מתוך שאמר לאה וילדיה, אמר כמו כן רחל ויוסף.

נגש יוסף ורחל דרך הכתוב להזכיר האיש תחלה אבל למעלה מתוך שאמר ואת לאה וילדיה אמר כמו כן ואת רחל ואת יוסף. וא״‎ת למה לא הטמינה בתיבה כמו שעשה לדינה. אלא י״‎ל כל זרעו של אברהם היו נזהרים מאשת איש ועל זאת לא סמך יוסף ונתרבה לפני אמו.