וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ׃

השפחות ובניהן ניגשים ומשתחווים לפני עשו. חזקוני מדייק בלשון הפסוק ומעיר שהילדים לא נזכרו במפורש כמשתחווים, ומבאר בכמה דרכים. בדרך אחת, השפחות עצמן השתחוו והבנים רק ניגשו עמן. בדרך אחרת, בני השפחות אמרו שראוי שאמותיהם השפחות ישתחוו, אבל הם עצמם בני יעקב ולא רצו להשתחוות עם אמותיהם, ואילו אצל בני לאה ובני רחל שראו את אמותיהם הגבירות משתחוות, השתחוו גם הם עמהן, ולכן נאמר בהם בפירוש ״וישתחוו״. אונקלוס מתרגם בפשטות שהשפחות ובניהן קרבו והשתחוו.